דילוג לתוכן העיקרי

הטיפול האגרסיבי בילדים מיידי אבנים – כושל ושגוי

תיעוד מעצרו של הילד מוחמד תמימי בכפר נבי סאלח וענישתם הקשה של קטינים בבתי משפט צבאיים, מעידים כי צה"ל נלחם באגרסיביות יתרה במעורבותם של ילדים פלסטינים בהפגנות. אי שמירה על זכויותיהם גורמת נזק כבד לישראל.
An Israeli soldier detains a Palestinian boy during a protest against Jewish settlements in the West Bank village of Nabi Saleh, near Ramallah August 28, 2015. REUTERS/Mohamad Torokman  - RTX1Q2I3

הכפר נבי סאלח, יום שישי, 28 באוגוסט. חייל צה"ל מכוסה פנים מנסה לעצור ילד כבן 12, מוחמד תמימי שמו, שנצפה על ידי הכוח הצבאי מיידה אבנים. קבוצת נשים מנסה לחלץ את מוחמד מידי החייל, המצמיד את ידו לצווארו של הילד המבוהל – ידו האחת מגובסת וקשורה בבד לצווארו. כמה נזק תדמיתי לישראל בסרטון בן שלוש וחצי דקות. 

כ-139 אלף בני אדם צפו עד כה [31 באוגוסט] בסרטון המתעד את האירוע, נוסף לשידורו במהדורות חדשות בתחנות טלוויזיה רבות בעולם.

אביו של החייל, ששמו אסור לפרסום, אמר בראיון לגלי צה"ל כי הוא גאה באיפוק שהפגין בנו. אבל לא האיפוק של החייל סיים את האירוע, אלא תבונתו של מפקד הכוח אשר הורה לחייל לשחרר מידיו את הילד.

"לא פחדתי", מספר מוחמד לאל-מוניטור, "רק אמרתי לו (לחייל) 'תיזהר לי על היד'. לכן נראיתי מבוהל כל כך".

אביו של מוחמד, בסאם תמימי, אומר לאל-מוניטור כי ידו של בנו נשברה יומיים לפני התקרית, בתקרית אחרת שאירעה בכפר. לדבריו, כוח של צה"ל נכנס לנבי סאלח, התעמת עם תושבי הכפר, נורו רימוני גז מדמיע, מוחמד נמלט בריצה, נפל ושבר את ידו.

"אני זה שרצתי לקרוא לקצין (מפקד החייל) שיעזור לחלץ את בני מידיו של החייל", אומר האב בסאם, "ידעתי שתנועה אחת חזקה והלכה לו היד. גם חששתי שזה יסתיים בירי ותהיה טרגדיה גדולה".

דובר צה"ל מסר לאל-מוניטור בעניין זה כי "באירוע המדובר התקיימה הפרת סדר אלימה בנבי סאלח, בו פלסטינים יידו אבנים לעבר כוח צה"ל ששהה במקום. הנער המצולם הופלל על ידי כוח תצפית כזורק אבנים, ולפיכך הוחלט לעצור אותו. בעת ביצוע המעצר התפתחה פרובוקציה אלימה של מספר פלסטינים, בהם נשים וילדים. לנוכח החיכוך האלים מפקד הגזרה החליט לחדול מביצוע המעצר".

לדברי בסאם תמימי, ההפגנות בנבי סאלח מתקיימות באופן סדיר מאז 2009. הן החלו כמחאה נגד היישוב חלמיש השכן, ומאז הן מהוות חלק ממחאה עממית שנועדה, לדבריו, לעורר את דעת הקהל הפלסטינית והבינלאומית – להתנגדות לא אלימה לכיבוש הישראלי.

אל המחאה השבועית של תושבי הכפר מצטרפים מדי שבוע גם פעילי שמאל ישראלים ופעילים בינלאומיים. שנים של הפגנות כמעט לא זכו לסיקור תקשורתי, עד לסרטון האחרון. 

"מאז 2009 יש לנו שני הרוגים", אומר תמימי, "מנינו במשך השנים 350 פצועים, 40 מהם ילדים. מתוך כלל הפצועים 50 נפצעו קשה ו-20 סובלים מנכות קבועה". אחת מהם, הוא מציין, היא אשתו נרימאן, שנורתה אשתקד ברגלה על ידי חייל צה"ל [2014] בשעה שצילמה חיילים מפזרים הפגנה בכפר לציון שנתיים להריגתו של אחיה, שנורה בגבו מאש חיה.

סרטון הווידאו שצולם בנבי סאלח העלה לכותרות לא רק את מחאתם הממושכת של תושבי הכפר, אלא גם את סוגיית מעצרם של נערים פלסטינים על ידי כוחות צה"ל בשטחים. רובם נעצרו במהלך הפגנות באשמת יידויי אבנים.

מנתונים שנאספו על ידי ארגון "בצלם", עולה כי בחודש יוני 2015 היו כלואים במתקני שב"ס 160 נערים; רובם עצורים עד תום ההליכים. כ-70 מהם שפוטים למאסרים לתקופות שונות.

מנתוני הארגון הבינלאומי להגנה על ילדים [DCI Palestine] עולה, כי בכל שנה נעצרים בממוצע כ-500 עד 700 ילדים ונערים (17-12) על ידי כוחות צה"ל.

המעצר המתוקשר האחרון שזכה לסיקור בינלאומי נרחב היה מעצרה של הנערה מאלכ אל ח'טיב בת 14 מהכפר בייתין שליד רמאללה [דצמבר]. היא נשפטה לחודשיים מאסר בגין יידוי אבנים על כוח צה"ל שעבר ליד בית ספרה. מאלכ נעצרה עד תום ההליכים נגדה, ורק כשמצבה הפיזי והנפשי הוגדר קשה מאוד הסכים עורך הדין ששכרה המשפחה לקבל עסקת טיעון שהציע התובע הצבאי, לפיה תיאסר לחודשיים, בניכוי 22 הימים ששהתה במעצר, וכי משפחתה תשלם לקופת המדינה 6,000 שקלים.

עורך הדין פאדי קוואסמה, המתמחה בייצוג פלסטינים בבית משפט צבאי, ביניהם גם קטינים, אומר לאל-מוניטור כי לדעתו "הבעיה שלנו הפלסטינים היא שמיד לאחר מעצר קטין מתחילים לטעון שזה מעצר שווא וכי הוא לא זרק אבנים. בסוף הצבא מוציא סרט או תיעוד אחר של האירוע. אבל הבעיה היותר חשובה ומורכבת היא זכויות הקטינים. הדגש לא צריך להיות האם הילד או הנער העצור ביצעו עבירה, אלא האם ניתנו להם זכויותיהם בחקירה".

לדברי עו"ד קוואסמה, זכויות הנערים והילדים הפלסטינים הנעצרים מופרות תמיד. יש חוקים שונים לישראלים לפלסטינים. בישראל, למשל, לא עוצרים ילד או נער עד תום ההליכים, אלא אם ביצע עבירה חמורה כמו רצח.

לדבריו, בעבירות ראשונות נהוג בישראל לא להרשיע קטין או לא להטיל עליו מאסר, כדי לא לפגוע בעתידו. לעומת זאת, ביהודה ושומרון עוצרים קטינים מיד עד תום ההליכים וכמעט אין יוצא מהכלל. 

להפרה הבוטה של זכויות קטינים נדרש לאחרונה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. ב-17 באוגוסט הודיע היועץ לפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני, שיש לשנות את החוק הצבאי החל בגדה כך ששופטי בתי המשפט הצבאיים יוכלו לבקש תסקיר מעצר של הקטינים. וינשטיין אף כתב לאלוף עפרוני: "נקודת המוצא היא שכל קטין הוא עולם ומלואו. קטין הוא קטין, יהא מקום מגוריו אשר יהא".

עו"ד קוואסמה מציין כי אכן לאחרונה החלו השופטים לבקש תסקירים, ועובדת סוציאלית מהמינהל האזרחי אף נדרשת לתת חוות דעת, "אבל אלה שינויים קוסמטיים בלבד. בסופו של יום תקופות המאסר המוטלות על קטינים בשל עבירות של יידויי אבנים הן קשות ומוגזמות".

הרושם הוא כי צה"ל מנסה להילחם באינטנסיביות ובנחישות במעורבותם של ילדים ונערים פלסטינים בהפגנות. החשיבה הצבאית יוצאת מנקודת הנחה, שמעצרים של קטינים המעורבים ביידוי אבנים הכרחית כדי ליצור הרתעה. הניסיון הזה נכשל. כעת יש לקיים הערכה מחדש על התנהלות המערכת הצבאית והשיפוטית.

אכן, "קטין הוא קטין"; גם אם ביצע עבירה עדיין מגיעות לו זכויות כחוק. אולי אז יצטמצם הנזק הכבד שנגרם לישראל, שחייליה נראים כך בתקשורת הבינלאומית. 

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles