דילוג לתוכן העיקרי

לא נפסיק לשיר

ככל שעוברות השנים והחברה הישראלית מתפצלת למגזרים ושבטים, מעמדה של השירה העברית בציבור דווקא מתחזק. 140 שנים אחרי לידתה, ערבי השירה הפכו לסמל סטטוס, וכדי לשיר שירי להקות צבאיות צריך להזמין מקום חודש מראש.
RTR4UH4M.jpg

מי שלא ראה ערב שירה עברית במועדון הגנקי בתל אביב, לא ראה שמחה מימיו. המועדון הומה אנשים שמחים, שרים, חלקם רוקדים על השולחנות; הבמה שעליה מופיעה עינת שרוף – שהפכה בשנים האחרונות לזמרת מובילה בערבי שירה עברית, צפופה בקהל משולהב המתחנן לקבל דקת מיקרופון. אפילו שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שנהג לפקוד באופן קבוע את בימת הגנקי לפני שהפך לפוליטיקאי, עדיין שר לפעמים עם שרוף.

תחילתה של השירה העברית בציבור אי שם בימי העלייה הראשונה, בסוף המאה ה-19, כאשר בסוף יום העבודה התאספו החלוצים לשיר בצוותא. מרכז הזמר היה בראשון לציון, שם נערכו ערבי שירה קבועים בכמה מוקדים. לאורך השנים הייתה השירה בציבור לבילוי האולטימטיבי בקרב החלוצים ועובדי האדמה, כמו גם שירה מסביב למדורה של צעירי הגדנ"ע ולוחמי הפלמ"ח – הפלוגות הלוחמות של "ההגנה", ששימשה כצבא ליישוב העברי בארץ והבסיס עליו הוקם צה"ל.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.