לפני כמה שבועות [22 ביולי] התפרסם נייר עמדה של מכון המחקר "המועצה האירופית ליחסי חוץ", ובו המלצה לשקול החרמת בנקים ישראלים הפועלים ב"שטחים הכבושים", בידי האיחוד האירופי והמערכת הבנקאית האירופית. פרסום המסמך גרר גל גדול של תגובות זעם בישראל. האיחוד האירופי מקבל בדרך כלל את המלצותיו של המכון, ובירושלים ראו בהתפתחות הזו עליית מדרגה משמעותית בדרך להמשך התפתחות החרמות והנידויים נגד המדינה.
האיחוד האירופי השקיע מאמץ רב בניסיון להרגיע את ישראל. לאחר פרסום המסמך, פורסם מפי גורמים רשמיים באיחוד האירופי כי האיחוד אינו שוקל לאמץ את ההצעות שפורטו בנייר העמדה. גורמים בנציגות האיחוד האירופי בישראל אמרו כי על פי מידע מוסמך שהגיע מבריסל, אין באיחוד האירופי כוונה לפעול נגד בנקים ישראלים הפועלים מעבר לקו הירוק.
ההודעה הזו הצליחה אכן להרגיע את הרוחות ואת התקשורת בישראל באופן זמני, אבל מתברר שהבנקים הישראלים רחוקים מלהיות רגועים. מתחת לפני השטח מתכוננים בבנקים הגדולים בישראל לאפשרות של "צונאמי מדיני-כלכלי", שיהפוך את כל הבנקים הישראלים למצורעים. בדיונים פנימיים שמתקיימים בבנקים, נתפסת האפשרות של "סימון אשראי" על ידי האיחוד האירופי כ"מגה פיגוע כלכלי", שיכול לגרום לתוצאות קשות עד כדי "חנק מוחלט" של הכלכלה הישראלית.
"כשמדובר על סימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות", אמר גורם בנקאי ישראלי בכיר לאל-מוניטור, "עוד אפשר להכיל את הנזק ולהתגבר. אפשר לאבד פה ושם שווקים מסוימים, אבל זו אינה מכת מוות ואין במהלכים כאלה סיכון אסטרטגי לכלכלה הישראלית. כשמדובר בסימון האשראי הבנקאי בישראל, זה משהו אחר לגמרי. אין בישראל בנק שלא מעורב במהלכים כלכליים מעבר לקו הירוק. ממשכנתאות ועד ליווי עסקים. אם כל בנק כזה ייכנס לרשימה השחורה של האיחוד האירופי, זה מהלך חמור. זה כבר לא במגרש הכלכלי, אלא המדיני. נצטרך לפנות לראש הממשלה נתניהו ולבקש רשת ביטחון ממשלתית".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
