תנועת BDS (ראשי תיבות של "חרם, הטיית השקעות ועיצומים"), ששמה לה למטרה להחרים את ישראל דיפלומטית, כלכלית ותרבותית, מושכת אליה ברחבי העולם בעיקר ארגונים שמאלניים ופרו-פלסטיניים, שמקווים באמצעותה להחליש את ישראל בזירה הבינלאומית. אך יש הבדל משמעותי בין הפעילות הספונטנית כמעט של תנועת BDS, לגישה הסדורה ולהחלטות המובנות שנוקטות ממשלות כשהן שוקלות להטיל סנקציות על ישראל. אלה כוללות בין השאר אמצעים להפעלת לחץ על ממשלת ישראל, כדי שתסכים לחידושו של תהליך מדיני שיוביל בסופו של דבר לפתרון של שתי מדינות לשני עמים.
תנועת BDS היא מטבעה תנועה אנרכיסטית יותר, ללא מטה מרכזי או יד מכוונת. היא מהווה אבן שואבת לאנשים ולארגונים שמבקשים להביע סולידריות עם העם הפלסטיני הכבוש. מדיניות הסנקציות, לעומת זאת, אשר נדונה בעיקר בתוך האיחוד האירופי. מתמקדת לא בישראל עצמה, אלא בראש ובראשונה בפעילות ובארגונים ישראלים בגדה המערבית.
בתוך האיחוד האירופי קיים דיון מתמשך בסוגיית הסנקציות - האם הן רצויות ומה יהיה היקפן – וכן באמצעי ענישה אחרים נגד מדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל. על פי גורם בכיר במשרד החוץ הצרפתי ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, צרפת שוקלת לנקוט אמצעים כלכליים חריפים נגד סחורות ונגד חברות ישראליות שמקורן ממזרח לקו הירוק. לדבריו, ההתנחלויות אינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי, ומשום כך גם לא תקפים לגביהן ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האירופי. צעדים כלכליים חריפים יתורגמו לסימון מוצרים המיובאים מההתנחלויות ככאלה (במקום לסמנם בכיתוב: "תוצרת ישראל"), וכן לשלילת מימון או מענקים של האיחוד האירופי ממוסדות אקדמיים, ממכוני מחקר ופיתוח וממוסדות תרבות ישראליים הפעילים בגדה המערבית.
מאז הבחירות בישראל ב-17 במארס הוחלט בבריסל להחמיר את עמדת האיחוד ולפעול ליישומה של המדיניות הזו, כך לדברי אותו בכיר, שאף הוסיף וטען כי בצרפת שוקלים לנקוט צעדים חריפים עוד יותר, אם לא יושק מחדש עד סוף 2015 תהליך שלום שיוביל לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. הצרפתים מתכוונים לתאם את המדיניות הזו עם שאר החברות באיחוד האירופי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
