"אתם יכולים לצטט אותי: אני מצפצף על זה". דומה כי במשפט הקצר הזה, שכוון לאוזניהם של משתתפי ישיבת ההדחה של יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש־הכהן שהתקיימה לפני שבועיים (6 באוגוסט), הצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו לתמצת את אופי התנהלותו בפרשת הגז הטבעי השווה מאות מיליארדי דולרים. הצפצוף כוון אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, אשר הזהיר מפני ההשלכות המשפטיות של הדחתה של פרקש-הכהן ומינוי מחליפה ללא מכרז. חטאיה של פרקש-הכהן היו פרסום אזהרה לכך שמתווה הגז של נתניהו יזניק את תעריף החשמל הביתי וסירובה לאשר את חוזי הגז עם מונופול מאגר תמר. השבוע נודע כי הצפצוף נשלח גם אל הבוס של ליכט, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. במכתב ששלח למבקר המדינה ציין וינשטיין, כי שר האנרגיה יובל שטייניץ, עושה דברו של נתניהו בממשלה, הבטיח לו שהרפורמה ברשות החשמל לא תפגע במעמדם של הרגולטורים המכהנים.
פרקש-הכהן לא הייתה הרגולטור הראשון ששילם במשרתו על כך שמיאן לצפצף על מה שנחשב בעיניו האינטרס הציבורי. קדם לה הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, שבמכתב ההתפטרות ששלח בחודש מאי הזהיר מפני ההשלכות החמורות של המתווה על יחסי החוץ והביטחון של ישראל ועל העצמאות האנרגטית שלה. גילה, שנדחק הצדה על ידי נתניהו, הביע תקווה שמשרדי הממשלה האחרים ישנו את עמדתם לגבי המתווה. ואולם בהצבעה בממשלה ביום ראשון (16 באוגוסט) הצביעו 17 שרים בעדו. שר האוצר משה כחלון, שר הבינוי יואב גלנט ושר הרווחה חיים כץ נמנעו בשל ניגוד עניינים. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, חזר מחו"ל ל-24 שעות כדי להצביע נגד המתווה. גבאי הצטרף לעמדת מבקרי המתווה, שלפיה יצוא הגז לפני פיתוח מאגרים נוספים עלול לגרום למצוקה מקומית במקורות אנרגיה ולהעלאת יוקר המחיה.