דילוג לתוכן העיקרי

אפרים סנה על ההסכם עם איראן: ״קללת ההתנחלויות רובצת גם מעל הסכם הגרעין״

השר לשעבר ממפלגת העבודה, שהיה חבר ועדת חוץ וביטחון, אומר בראיון לאל-מוניטור שהסכם הגרעין הוא "רע לישראל ורע לאזור", וטוען כי ההתערבות בפוליטיקה האמריקאית, הקיפאון המדיני והרחבת ההתנחלויות תרמו לכך.
Deputy Defense Minister Ephriam Sneh in front of a large map of the West Bank during a press conference March 19 at which he announced the Israeli cabinet decision to go ahead with a further redeployment from 6.1% of West Bank land to be handed over to full Palestinian Authority. control. The dark brown areas show areas to be included in the redeployment in the northern part of the West Bank. The Palestinians will control 60% of their population but only a bit less than 20% of the West Bank land after the 6

"הסכם הגרעין רע לישראל ורע לאזור. זה עולה לי בבריאות להגיד שנתניהו צודק, אבל זאת האמת. בהסכם הזה יש הרבה חורים והוא משנה לרעה את מצבנו באזור". כך אומר בראיון פסימי לאל-מוניטור השר לשעבר ממפלגת העבודה, אפרים סנה, שמזה שני עשורים מתריע מפני איראן גרעינית - הרבה לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו הפך את המאבק הזה לפרויקט חייו. סנה, יונה מדינית ונץ ביטחוני, כיהן בעבר כסגן שר הביטחון וכחבר בוועדת חוץ וביטחון. בראיון הוא טוען ש"קללת ההתנחלויות רובצת גם על הסכם הגרעין" ומזהיר מפני המשך התערבותו של נתניהו בפוליטיקה האמריקאית, שכבר גרמה נזקים עצומים למדיניות החוץ של ישראל.

אל-מוניטור: במבט לאחור, איך ישראל הגיעה למצב של הסכם שאתה מתאר כרע?

סנה: מההתחלה נתניהו עשה הרבה מאוד שגיאות. מעט הדברים הנכונים שנעשו הם בתחום הצבאי, והם התחילו עוד בתקופת (ראש הממשלה לשעבר, אהוד) אולמרט. בתחום המדיני אפשר להגיד שנתניהו עשה מאה אחוז שגיאות. הטיפול המדיני היה כושל מעצם הפיכת העניין האיראני לנושא במערכת הפוליטית האמריקאית ככלי ניגוח של הרפובליקאים נגד אובמה. כך הרחקנו את המפלגה הדמוקרטית מאיתנו. אם בעבר הייתה חזית אחידה בעד ישראל, מבחינה דו-מפלגתית, רפובליקאית-דמוקרטית, בנושא הזה הדמוקרטים בחרו להתייצב לימין הנשיא. זוהי עשייה שגויה ששירתה אינטרסים זרים. ללכת על הראש של נשיא ארה"ב זה משרת אינטרסים זרים, לא את האינטרסים של מדינת ישראל ולא של ביטחון ישראל.

אל-מוניטור: במה ההסכם רע?

סנה: הוא מלא חורים. ראשית הפיקוח הוא מאוד בעייתי מכיוון שניתנים לאיראנים 24 ימים להתכונן (לביקורת; מ"מ), וזה זמן מספיק להחביא ולהסליק. הם הרי מומחי הולכת השולל. הם הוליכו שולל עולם שלם במשך שנים, אז הם לא צריכים יותר מ-24 יום להעלים ראיות. כלומר הפיקוח איננו פיקוח.

שנית, פרויקט הגרעין לא פורק. הוא הוקפא. ומה שמוקפא ניתן להפשיר. בשביל האיראנים, שלא רואים את האסטרטגיה שלהם במונחים של הבחירות הבאות, אלא במונחים דוריים והיסטוריים, ושעבורם השתלטות על האזור ועל העולם הוא יעד היסטורי ולא יעד קונקרטי, אז עשר או 15 שנה זה לא הרבה זמן.

הדבר השלישי הוא שסעיף החזרה לענישה הוא לא מעשי במציאות שתיווצר מרגע שיוסרו הסנקציות. ולמה? כי מי ירוץ ראשון לטהרן לעשות עסקים? החברות הגדולות. כשהן תהיינה כבר קשורות בחוזים עם משמרות המהפכה, או עם הכיסוי של משמרות המהפכה, הממשלות שלהן לא יעשו שום דבר נגד איראן, כי אז יהיו מעורבים בכך כסף ומקומות עבודה ואינטרסים כלכליים. לכן הסיפור הזה אינו אמיתי.

אל-מוניטור: ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, אמר (14 ביולי) כי ישראל היא מעצמה צבאית אזורית ולכן צריך להכניס את הטיעונים נגד ההסכם לפרופרציות נכונות, ולמתן את השימוש במונחים אפוקליפטיים.

סנה: יש הבדל בין חומרתו של ההסכם - וחומרתו גבוהה - לבין הביטויים האפוקליפטיים שאין להם מקום. יש מקום לדאגה גדולה, אבל אין מקום לתחושה שקיצנו ממשמש ובא. אבל יש דבר אחד שבו האנלוגיה בין 1938 ל-2015 כן תופסת: הדבר החמור במהלך האמריקאי הוא שהם רואים באיראן שותפה שווה ובכירה בניהול האזור. המשמעות היא שאמריקה יוצרת פה איזון בין הכוח הסוני בהנהגת סעודיה לבין הכוח השיעי בהנהגת איראן. הם חושבים בתמימותם, שהם ישחקו ביניהם, וייצרו מאזן בו הם ישלטו. אבל זאת אשליה, כי לאמריקאים אין את רמת התחכום המזרח תיכונית כדי לעשות זאת.

הם אומרים שהמורשת של אובמה היא ההסכם עם איראן, ואני אומר: אם זאת המורשת שלו - הרי שהוא יצטרך להגן עליה. כלומר, הוא לא יעשה שום דבר שיביא אותו לעימות עם איראן. זה כבר קרה. אם מנתחים לאחור את מדיניות ארה"ב בסוריה, ברור לגמרי שהרצון להגיע להסכם גרעין השפיע על מידת האסרטיביות של הצעדים האמריקאים.

אל-מוניטור: כיצד ישפיע ההסכם על מצבה האיזורי של ישראל?

סנה: הוא ישנה את מצבנו לרעה. לגורמים הפרו-איראניים באזור יהיו יותר כסף ויותר חוצפה. זאת המשמעות. כשיהיה לנו עימות בלבנון - ויהיה לנו כזה - החיזבאללה יהיה טוב יותר, מצויד יותר ומודרני יותר, בגלל הכסף האיראני. הדבר נכון גם לגבי חמאס בעזה. זה אומר שישראל תעמוד בפני מציאות צבאית קשה יותר. השמירה על הביטחון השוטף תהיה קשה יותר, וסבבי הלחימה העתידיים יהיו קשים יותר. בנוסף, מבחינה מדינית, לאיראן יהיה קל יותר לטרפד הסכם (בין ישראל לפלסטינים), בהנחה שממשלה אחרת תנסה לקדם הסכם כזה.

אל-מוניטור: ואולי זו הייתה מדיניות מבריקה של אובמה? למשל בסוריה, הנשק הכימי פורק מבלי להכניס חיילים אמריקאים לשטח.

סנה: מה מבריק בזה? שאסד נשאר? זו בדיוק השגיאה שביסוד הסכם הגרעין. הבעיה היא מה אופיו של גורם הכוח שאתה משאיר על המגרש, ולא איזה נשק יש לו ביד: להרוג סורים תמימים בחביות נפץ של 500 קילו זה לגיטימי, ולהרוג אותם בגז סארין זה אסור. אותו דבר עם יחס האמריקאים לאיראן: טילים בליסטים ועשרות אלפי רקטות שמכוונות על ישראל זה לגיטימי, אבל להעשיר אורניום זה אסור. זאת הטעות הבסיסית.

אובמה וקרי לא שונאים את ישראל, ובתפיסתם הם ידידי ישראל והם בטוחים שעשו לנו דבר טוב. אבל יש כאן מצדם הרבה אמונה תמימה שלפיה הם יכולים לשנות את האיראנים. הם גם לוקים שוב באי הבנה עמוקה של העימות בין האיסלאם הקיצוני לתרבות המערבית. הם מסרבים להכיר בזה שמדובר בעימות עמוק בין שתי תרבויות, שעולמן הערכי שונה לחלוטין. הם לא מבינים שבשביל האיראנים, הנשק הגרעיני הוא אמצעי ולא מטרה - אמצעי להפוך למעצמה גלובלית עם כושר סחיטה. הם אמנם ויתרו על זה זמנית, אבל הם קנו דברים אחרים שמשרתים אותם בדרך למטרה הזאת.

אל-מוניטור: כתבת בעבר על הקשר בין העדר תהליך מדיני למו"מ בין המעצמות לאיראן. עד כמה זה השפיע על ההסכם?

סנה: קללת ההתנחלויות רובצת גם על הסכם הגרעין, ולמה? כי בגללן, בתחילת הקדנציה של אובמה לא הלכו איתו לעסקה שאני אישית הטפתי לה. הרעיון היה לומר לאובמה "בואו נפתח במו"מ רציני, ואתם תגנו עלינו בכך שתהיו קשוחים בעניין האיראני". לרעיון כזה גם הייתה תמיכה דו-מפלגתית בארה"ב, ויש בו היגיון.

אם ביבי היה באמת ובתמים מאמין במה שהוא אומר, שאיראן היא האויב העיקרי של ישראל ואיום קיומי עליה, הוא היה צריך לשלם את המחיר בהסכם עם הפלסטינים. זאת הייתה עסקה שמדיניות חוץ ישראלית שאיננה בשבי ההתנחלויות הייתה עושה.

אל-מוניטור: מה עושים עכשיו? האם נתניהו והמחנה הציוני צריכים להקים ממשלת אחדות?

סנה: בשום פנים ואופן אסור למפלגת העבודה להיכנס. נתניהו איננו יכול לגבור היום על מפלגתו הקיצונית. לרוב בליכוד חשוב לקיים את השליטה בגדה המערבית, יותר מהגנה על ישראל מהאיראנים.

ישראל צריכה להגיד את דברה בוושינגטון, אבל אסור לה בשום פנים לנהל קמפיין נגד אובמה. הרבה נזק כבר נעשה. הייתי מאוד רוצה לגייס את הדמוקרטים לצדנו, אבל לצערי ההתנהגות של ממשלת ישראל עד עכשיו הפכה את זה לבלתי אפשרי. צריך לבנות ברית אזורית חדשה, ולשקם את היחסים עם ארה"ב.

אל-מוניטור: והאופציה הצבאית?

סנה: חשובה מאין כמותה. אם ישראל לא תהיה במצב שהיא יכולה להכות את איראן, לפגוע בה ולהזיק לה, איש לא ידבר איתנו. החשיבות של בניית המענה הצבאי ההגנתי ושימור היכולת ההתקפית הם דרמטים.

 

More from Mazal Mualem

Recommended Articles