דילוג לתוכן העיקרי

באישור צה"ל והרשות: ישראלים מטיילים ביריחו ובבית לחם

למרות צו אלוף פיקוד האוסר על כניסת ישראלים לשטחי A בגדה, בחודשים האחרונים יצאו אלפי ישראלים לטיולים מאורגנים בערים פלסטיניות. מדריכי הטיולים מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך.
Tourists visit Herodium, where Herod's fortress palace once stood, south of the West Bank city of Bethlehem March 31, 2015. Israeli archaeologists have recently uncovered a grand arched walkway built by Herod the Great at his palace of Herodium that sheds more light on the formidable building projects of the Jewish Roman king. After the palace-fort was completed, Herod appears to have changed his mind and he ordered the entire mound, including the walkway, to be buried under rubble and it remained hidden un

בעוד כמה חודשים [אוקטובר 2000] ימלאו 15 שנה לצו אלוף פיקוד מרכז האוסר על ישראלים להיכנס לשטחי A בגדה המערבית - שטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית. אבל לאט לאט, בלי הרבה רעש, צה״ל מאפשר לישראלים לבקר שם באופן מוסדר: לפי דיווחי חברות טיולים ומדריכים עולה כי אלפי ישראלים כבר יצאו בשנים האחרונות לטיולים מאורגנים, באישור הצבא ותוך תיאום עם הרשויות הפלסטיניות, בעיקר ביריחו ובבית לחם, אבל גם באתרי תיירות אחרים.

״עקב הביקוש הרב - טיול נוסף ליריחו!״ משכה את תשומת הלב שלי מודעה וירטואלית של חברת ״טיולים ואגדות״ לקראת חג השבועות, ״בתיאום עם גורמי הביטחון, נצא קצת מעבר לגבול…אל מנזר דיר חג׳לה, מנזר קרנטל וארמונות הורדוס״.

לדברי מני נחמן מחברת הטיולים ״עד כה הוצאנו 150 אוטובוסים, בכל אחד בהם כחמישים איש. עד אז טיילנו במקומות תנ״כיים ונתקענו בגבול, אבל הסיפור אינו שלם בלי יריחו ובית לחם. יריחו מדהימה בכל מובן – נוף, היסטוריה, והקשר למורשת ישראל״. למרות זאת הוא מבהיר: ״הטיולים אינם פוליטיים. אנו נשמרים מלהציג זאת כשיבה לארץ האבות או להעדיף את הצד השני. צוות המדריכים מעורב, ואנו לא מציגים עמדה אלא מצב קיים״.

זו אינה החברה היחידה שעושה זאת. בישראל יש כמה וכמה חברות טיולים שמוציאות מאות אוטובוסים מלאים בחובבי תיירות ישראלים שרוצים לטייל ביריחו ובבית לחם כפי שהם מטיילים בעכו, בנצרת, או בפאריס. כזו היא חברת ״טיולים ואתגרים״ של איציק טהורי, שהחלה לפעול לפני ארבעה חודשים בלבד וכבר הוציאה שישה או שבעה סיורים ליעדים האלה. בצה״ל מאשרים את קיומם של הסיורים האלה ואף שאינם מוכנים לנקוב במספר מדויק של אשרות כאלה שניתנו, דובר צה״ל מסר כי ''מדי שנה, נכנסים לערים הפלסטיניות מאות אלפי מבקרים, בהם גם תיירים זרים, ישראלים, ערביי ישראל ופלסטינים ממגזרים שונים. כחלק מהמאמצים לקידום הכלכלה הפלסטינית ולבניית אמון, מאפשר אלוף פיקוד מרכז לקבוצות של תיירים ישראלים להיכנס לערים כמו בית לחם, יריחו ורמאללה. יש להדגיש כי הפרוצדורה הזו תקפה אך ורק לתיירים ישראלים״.

אחת מהמטיילים היא קרן אשכנזי, בת 52 מנס ציונה. ״למה אני נוסעת לשם? אני בשלב בחיים שבו אני הולכת להרפתקאות, בסיכון מחושב כמובן, לטייל במקומות שלא הייתי בהם. הסקרנות משכה אותי״.

גם מוטי חי אפרתי, אשר החל להדריך טיולים לאזור לפני כשנה ומוציא בין שניים לארבעה סיורים בחודש, מספר שקהל היעד הוא ״כל עם ישראל. הזיכרונות מובילים אותם: ׳פה אני שירתתי׳, ׳פה ביקרתי לפני האינתיפאדה׳, ׳אני זוכר את פסיפס עץ החיים׳. הם מתנהגים שם כמעט כמו התייר הסיני או השבדי או האמריקאי. זו מדינה אחרת שבה הקבוצה שלנו היא אחת מהרבה קבוצות שהגיעו מהרבה מדינות״.

הדבר הזה קורה בצנעה: המדריכים מתנהלים כמעט בחשאיות, חוששים שעניין מוגבר בביקורים שם יגרום לרשויות בשני הצדדים להתחרט - ולעצור הכל. אפרתי, כמו מדריכים אחרים, טוען שהוא ״מדבר מתוך חרדה - אני לא רוצה שמשהו יהרוס את הדבר העדין הזה שנרקם כרגע. יכול להיות ששני הצדדים מבקשים להרגיע את השטח,לעשות לאט לאט נורמליזציה״. מדריך טיולים אחר, שסירב להזדהות בשמו בדיוק מהסיבה הזו, הוסיף ש״זה צריך להיות מתחת לרדאר, כי אם זה יעלה גבוה מדי ויהיה יותר מדי פרסום, הרשות תוריד את זה כי זה נורמליזציה וזו מילה גסה ברשות הפלסטינית". לדבריו, "הסיורים מתרחשים בדיסקרטיות, בלי לעשות רעש''. כשבפורום טיולים אחד המטיילים העלה תמונות, אחרים נזפו בו. ״אם השמועות על הסיורים ירוצו לכל עבר ייתכן שגורמים מסוימים בעיר יחושו מאוימים והדבר יעמיד את קבוצות המטיילים בסיכון, נוכל לשכוח מאישור צה"ל לשנים הבאות״, כתב אחד מהם.

אבל בשביל אפרתי חיוני שהסיורים ימשיכו: ״עבור הישראלים זה מראה פנים אחרות, לכל מי שסבל מדעה קדומה על איזה חור אפל ונידח שנרקמות בו מזימות נגד ישראל. השקלים הישראלים שזורמים ליריחו גם מסייעים לשלום - זה הרי מסייע לפרנסה ואנשים מבסוטים עושים שלום. הם לוחצים כלפי מעלה וחולמים שהפוליטקיאים יחליטו לבצע״.

מדריכי הטיולים מספרים שהתופעה התחילה ב-2011, והתגברה בשנה האחרונה - אפילו סמוך למבצע ״צוק איתן״ ברצועת עזה. ככל הנראה, זרם של בקשות לטייל במקום הכריע את צה״ל, שהעדיף מסתבר לתת אשרות מוגבלות מאשר למנוע אותן באופן גורף וליצור תסיסה וכעס בקרב המבקשים. גם היום הביקור שם אינו פשוט ודורש הכנה מוקדמת של כשלושה שבועות, שבהם משתתפי הטיול מעבירים לצה״ל תעודות זהות ומקבלים אישור כניסה מיוחד.

למדריכים חשוב להיכנס בלי ליווי צה״לי. ״אני לא רוצה את צה״ל לידי כי זה פוגע במארחים הפלסטינים,'' אומר אפרתי. ״צה״ל לא בא איתנו. נכנסים לעיר אחרת, למדינה זרה. כמו שאתה מצפה ששוטר צרפתי ישמור עליך בפאריס - כך אני מצפה שהמשטרה הפלסטינים תתן לתיירים ישראלים הגנה. אנחנו באים במסלול ידוע מראש, והם מיודעים. בדיוק אחרי הבחירות האחרונות היינו בתל יריחו, והגיע לשם בכיר פלסטיני שביקש לשוחח עם הקבוצה. הוא דיבר רק על השלום, ואמר שהוא מאושר לראות ישראלים ביריחו״. גם מדובר צה״ל נמסר כי ״אבטחת האוטובוס והארגון או הקבוצה בתוך ערי הרשות הפלסטינית היא באחריות שירותי הביטחון הפלסטיניים, שמלווים את הסיור בערים״.

הסיור של אפרתי בתל יריחו מביא את המשתתפים למקומות קסומים כמו ארמונות החורף של הורדוס, תל יריחו - העיר בת עשרת אלפי השנים, והר קרנטל, שבו, לפי האמונה הנוצרית, שהה ישו ארבעים יום וליל. אחר כך המשתתפים מגיעים למרכז העיר, מקבלים זמן חופשי להסתובב בשוק ונכנסים למסעדה מקומית. בבית לחם הדגש הוא נוצרי, עם ביקורי חובה בכנסיית המולד, במערת החלב ובשדות הרועים, אבל כולל גם פגישות עם צעירים פלסטינים והתחככות באירועי התרבות, המצוינים והרבים, שמתקיימים בעיר.

איציק טהורי מספר שבעלי המסעדה שבה ביקרו התרגשו לראות מטיילים ישראלים, והעניקו לכל משתתפת זר אירוסים ולכל משתתף סלסלת פירות יבשים. המטיילת קרן אשכנזי נזכרת: ״עלינו לקרנטל, הסתובבנו במרכז העיר וקיבלנו יחס חביב מאוד. בסך הכל מתויר שם, זה לא שאנחנו הזרים היחידים - יש שם תיירים מכל העולם. מבחינתי, היה זה טיול מעניין ומיוחד״.

לדברי מדריך אחר, ״לגבי השאלה הכי נפוצה ששואלים אותי - האם זה בטוח - אז כן, אני לא מתאבד, ומדובר כאן בסיור של תיירות. אני שמח לטייל שם. הוצאתי לשם בערך כאלף וחמש מאות ישראלים ללא אירוע [מסוכן] אחד. אנשים חזרו שמחים, שבעים ומאושרים, ולרוב גם מופתעים לטובה מהיחס של האוכלוסייה המקומית, מההתעניינות. נראה שגם אותם זה מרגש לראות ישראלים״.

More from Yuval Avivi

Recommended Articles