דילוג לתוכן העיקרי

ההסכם עם איראן: חוסר האמון בנתניהו פוגע בעמדה הישראלית

גם אם יש הצדקה בתביעה לדרוש מטהרן הכרה בישראל כתנאי להסרת הסנקציות, השימוש שנתניהו עושה בדרישה דומה כדי לחבל במשא ומתן עם הפלסטינים מקשה על האמריקאים לאמץ אותה.
Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu (R) arrives to deliver a statement at the residence of President Reuven Rivlin in Jerusalem April 20, 2015. Netanyahu will have two more weeks to form a new government after he asked Israel's president on Monday to extend a 28-day period to form a coalition following his election victory. REUTERS/Abir Sultan/Pool - RTX19GUA

נניח לרגע שהשבוע היה חלילה מתרחש פיגוע המוני בלב ניו יורק והעקבות היו מובילים לטהרן. האם הנשיא אובמה היה מורה למזכיר המדינה ג'ון קרי להמשיך בעסקים כרגיל סביב שולחן המשא ומתן עם איראן להקפאת תוכנית הגרעין והסרת הסנקציות? נניח שארגון טרור מקסיקאי, אנטי-אמריקאי, היה מכוון אלפי טילים שסופקו ומומנו על ידי איראן ללב ערים מרכזיות בדרום ארצות הברית. האם הנשיא האמריקאי היה נזקק לדרישה של הקונגרס להתנות את המשך המו"מ בסילוקם המיידי של הטילים מגבולה של ארצו? עכשו אנא החליפו את ניו יורק בעדן שבתימן ואת מקסיקו בלבנון. במקום דרום ארה"ב כתבו בבקשה צפון ישראל. בכך הופכות באחת שתי השאלות ההיפותטיות לסוגיות אקטואליות ביותר. האם מהבחינה המוסרית והאסטרטגית יש מקום להסיר ולו סנקציה סמלית אחת מאיראן, כל עוד היא תוקפת מדינה אחרי מדינה במזרח התיכון ותומכת במשטרים ובארגוני טרור שהורגים אזרחים חסרי ישע?

במאמר שפורסם ב-8 באפריל טוענת עורכת האתר הלבנוני NOW, חנין גדאר, כי "האיום [על המזרח התיכון] מעולם לא היה גירעונה של איראן. הוא היה ונותר התערבותה של איראן בענייני מדינות אחרות. משמרות המהפכה האיראניות ובאי כוחן בלבנון, סוריה, עיראק ותימן הם האיום האמיתי". לדברי העיתונאית הלבנונית, ויתור על פצצה גרעינית הינו מחיר פעוט בעבור הסרת הסנקציות, שתאפשר לאיראן לחזק את באי כוחה בתימן, עיראק, סוריה ולבנון. גדאר מזהירה כי שחרורה של איראן מהסנקציות עלול להוביל ללא פחות ממלחמה אזורית. היא קוראת אפוא לארה"ב ולבעלות בריתה לגבש לאלתר אסטרטגיה אזורית כוללת לריסונן של איראן ובעלות בריתה. לדבריה, הצורך למנוע מסונים נואשים לחפש מחסה מפניהן בחיקם של ארגונים קיצוניים, דוגמת אל קאעידה ודאע"ש, ולהגן על אזרחים שיעים שוחרי שלום מפני שליחיהם של האיתוללות, קודמים בעיניה לכל הסכם בנושא הגרעין.

המזרחן הירושלמי, הפרופסור מתי שטיינברג מסכים שעיקר האיום האיראני טמון בהרפתקנותה האזורית, תוך ניצול התפוררות הסדר הערבי. עם זאת, בשיחה עם אל-מוניטור אומר שטיינברג כי הוא סבור שאסור בשום אופן להציג דרישה שאיראן תחדל מהתערבותה במדינות האזור כתנאי מוקדם להסכם הגרעין: "להיפך, יש לנצל את פרק הזמן עד החתימה על ההסכם ואחריה, כדי לרסן את הסגת הגבולות של איראן". הוא מדגיש כי היעד האסטרטגי צריך להיות ביטול "משמרות המהפכה" האמונות על ההתערבות החיצונית. כלומר, לאלץ את איראן לעבור הסבה מ"מהפכה" ל"מדינה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש גם הוא להוסיף לסדר היום של שש המעצמות את האיום הקונוונציונלי של איראן על ישראל. הוא מתגבר את מאמציו להכשיל את הסכם הגרעין הרע, לדעתו, בדרישה שאיראן תכיר בזכות קיומה של ישראל. למעשה, אין בעצם הדרישה הזאת חידוש מרעיש. המלל האלים של איראן כלפי ישראל היה מאז ומתמיד הטיעון המרכזי של ממשלות ישראל במאבק נגד הגרעין האיראני. יתרה מכך, המלל הזה מתרץ במשך עשרות שנים את סירובה של ישראל לחתום על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, הנעוץ, על פי פרסומים זרים, בעשרות פצצות האטום שישראל מסתירה בדימונה.

העוקץ טמון בצירוף של העיתוי הבעייתי של התביעה, בזהותו הבעייתית של התובע וביחסים הבעייתיים שלו עם הנתבע. כפי שציין הנשיא אובמה, התניית הסכם הגרעין בשעה זו בהכרה בזכותה של ישראל להתקיים מהווה למעשה התניית ההסכם המתגבש עם איראן בשינוי בסיסי כולל של המשטר האיראני. בין השורות הללו מסתתר אישור של נשיא ארה"ב לכך שמדיניותה האנטי ישראלית של איראן, שבאה לידי ביטוי בתמיכה בארגוני טרור, מהווה את אחד מעמודי התווך של המשטר בטהרן.

מאחר שראשי הממשל בטהרן אינם מגלים נטיות של הרס עצמי, ומנגד אובמה הפך את ההסכם לגולת הכותרת של מדיניות החוץ שלו, נשיא ארצות הברית דוחה כל דרישה שתקשה על הנושאים ונותנים. המומחה לאיראן, ד"ר אפרים קם, כתב במאמר שפרסם באתר המכון למחקרי בטחון לאומי, כי סירובה של איראן לדון בסוגיות שאינן נוגעות במישרין לתכנית הגרעין, כמו סוגיית הטילים הבליסטיים, נעוץ בהנחה שהסירוב הזה לא יגרום לממשל אובמה לפוצץ את המו"מ.

כשהתביעה לנצל את כמיהתה של איראן לביטול הסנקציות נגדה לצורך שאינו נוגע לגרעין מגיעה מנתניהו, מתעורר החשד שמדובר בניסיון נוסף לפגוע בנשיא דמוקרטי ולקדם את הרפובליקאים לבית הלבן. זאת ועוד, הדרישה שהאיראנים יכירו בזכותה של ישראל להתקיים כתנאי להסרת הסנקציות, מזכירה את דרישתו המחמירה של נתניהו מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כתנאי להסכמתו להקמתה של מדינה פלסטינית. אפשר לספור על יד אחת את מספר הפוליטיקאים הישראלים שמאמינים שהדרישה הזאת לא נועדה לסכל את פתרון שתי המדינות, לאחר שנתניהו עצמו חזר בו מתמיכתו בהסדר הזה. אותו מספר אצבעות דרוש כדי למנות את הפוליטיקאים האמריקאים שמאמינים שהדרישה שאיראן תכיר בזכות קיומה של ישראל לא נועדה בראש וראשונה לסכל את הסכם הגרעין. ​

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial