דילוג לתוכן העיקרי

עסקי פרס חייבים בשקיפות ציבורית

שנתיים אחרי חגיגות יום ההולדת הראוותניות שלו, חזר והוכיח הנשיא לשעבר עד כמה הוא מנותק מההוויה הישראלית ומרחשי לב העם. גם אחרי ביטול התקשרותו העסקית עם בנק הפועלים, אותה הסתיר מהציבור, רב הנסתר בה על הגלוי.
A woman uses an automated teller machine (ATM) outside a Bank Hapoalim branch in Tel Aviv May 30, 2013. Tough economic conditions and low interest rates hurt first-quarter profits at Israel's top two banks Hapoalim and Leumi, and two surprise rate cuts in May are expected to have a further impact in the coming quarters. REUTERS/Nir Elias (ISRAEL - Tags: BUSINESS) - RTX1061J

החלטתו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס לבטל את חוזה ההתקשרות שלו עם בנק הפועלים, היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.

הפרשייה החלה ביום ראשון [19 באפריל] אז חשפה העיתונאית שרון שפורר מדה-מרקר, כי פרס בן ה-92 יקבל מהבנק ריטיינר חודשי של 30 אלף דולר תמורת קידום ענייני הבנק. במילים אחרות, פרס היה אמור לעשות שימוש ברשת הקשרים הענפה שטווה בכישרון רב בשבעים שנות פעילותו הציבורית, בתפקידים הבכירים ביותר, לטובת צרכיו העסקיים של בנק הפועלים. במסגרת ההתקשרות, היה אמור להשתתף בשבוע הבא [28 באפריל] באירוע נוצץ של הבנק בניו יורק לציון 40 שנות פעילות הבנק בארה"ב, לצד ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני.

אלמלא הייתה נחשפת ההתקשרות המביכה של פרס עם הבנק, סביר שהיה ממריא עם צוות עוזריו במוצאי שבת לניו יורק, אך לאחר התייעצות עם מקורביו וכחלק מצמצום נזקי הפרשייה, בוטלה גם הנסיעה. זאת למרות שלפני כן, טענו בסביבתו הקרובה של פרס, כי הוא אזרח פרטי וכי ההתקשרות נעשתה באמצעות חברתPERES AND ASSOCIATES אותה הקים יחד עם בנו חמי פרס. החברה, על פי מקורבי פרס, מעניקה שירותים לחברות בינלאומיות הפועלות בחו"ל, ורובו המוחלט של הכסף הולך לפילנתרופיה.

מיד לאחר פרסום דבר ההתקשרות של פרס עם הבנק הוטחו בנשיא לשעבר ביקורות קשות מימין ומשמאל, וארגונים חברתיים קראו לו לבטלה. יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון כינתה אותו "לוביסט הון-שלטון" וכמי שיעזור לבנק להילחם נגד רפורמות צודקות, וח"כ שלי יחימוביץ' מהעבודה צייצה: "ידעתי שפרס אוהב כבוד, ומתברר שגם כסף".

הביקורת על נשיא המדינה לשעבר לא גרמה לו לבטל באופן מיידי את ההסכם עם הבנק, גם לא לבנו ושותפו בחברה איש העסקים חמי פרס להבין כי זה כשר אבל מסריח. כאשר שר האוצר המיועד משה כחלון מתכוון להוציא לפועל בחודשים הקרובים רפורמה בבנקים במטרה לצמצם את כוחם (ומכאן את הכנסתם) ולהיטיב עם הציבור, איש כמו פרס אינו יכול להרשות לעצמו לסייע לבנק לקראת מאבקו הגדול, אפילו לא באופן עקיף, למשל ביחסי ציבור.

פרס ומקורביו, בהם אלה שהתפרנסו ומתפרנסים באמצעותו מזה שנים כיועצים וכעוזרים בלשכת הנשיא ובממשלה, הפגינו ולא בפעם הראשונה ניתוק מ"רחשי לב העם" – הביטוי האהוב עליהם.

בראיון שהעניק פרס לערוץ 2 ושודר במוצאי יום העצמאות, הסביר הנשיא לשעבר בשפת גוף של נעלב את החלטתו: "אני לא מרוויח אף פרוטה, מפני שאני לא לוקח אף פרוטה מהכסף הזה. כל הכסף מושקע במדע, בצרכים חברתיים. לא הייתי עושה שום דבר שיש בו ריח של כסף, אני לא לוביסט בכלל. לי אין בנק, לי יש שם. ושמי הטוב זה הבנק היחידי שיש לי". אלה הן בסך הכל מילים ריקות מתוכן של אנשים שכבר מזמן לא מכירים את רחשי לב העם. המראיינת יונית לוי, כמו רוב העיתונאים, גם לא הקשתה במיוחד על פרס, שאלמלא החשיפה בדה-מרקר איש לא היה יודע שהוא מועסק על ידי הבנק. כלומר הנשיא לשעבר היה מקשט את האירוע הנוצץ בניו יורק בלא שהפרט המעניין והחשוב הזה יהיה מונח על השולחן.

אנשי פרס ופרס עצמו מיתממים כאשר הם מדברים על פעילות עסקית לגיטימית. אם הכל כאן תמים וראוי – מדוע לא חשפו את ההתקשרות מיוזמתם או באמצעות מערך יחסי הציבור של הבנק? הרי הבנק יכול היה להתהדר בראש חוצות בפרזנטור החדש, כפי שנהוג לעשות במקרים של סלבס. התשובה לכך היא פשוטה ומקוממת בו זמנית: הם לא עשו זאת כי הבינו שיש כאן טעם לפגם מבחינה ציבורית.

פרס אמור היה לקדם את ענייני הבנק באירועים נוצצים או בדרכים אחרות ללא גילוי נאות וללא שקיפות מינימלית, וזה אולי הדבר החמור ביותר בכל הפרשייה הזאת.

מביכים גם ההסברים על פילנתרופיה. הציבור כלל אינו יודע איזה פרויקטים פילנתרופים החברה של פרס ובנו מממנים, ואם יש כאלה מדוע לא הוצגו בימים האחרונים. מן הראוי שבימים של פוסט מחאה חברתית ינהג פרס בשקיפות ויספר לציבור מה היקף הפעילות העסקית של החברה, כמה עובדים מועסקים בה, מהו היקף שכרם ואילו פרויקטים חברתיים נהנים מכספי החברה.

באופן פרדוכסלי, דווקא המותג הכי ישראלי שלנו חוזר ומוכיח בהתנהלותו כי הוא אינו סופר באמת את הציבור בישראל וכי הוא מנותק מההוויה הישראלית וממצוקות הציבור. רק לפני שנתיים חגג פרס בראוותנות מוגזמת את יום הולדתו התשעים. זו הייתה חגיגה מגלומנית שנועדה, כך מתברר, להשביח את המותג פרס. התערבבו בה כסף גדול וקשרים. עלותה הייתה 11 מיליון שקלים שגויסו באמצעות תרומות, אורחים רמי מעלה הוטסו מכל העולם ובהם נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון והזמרת ברברה סטרייסנד.

גם כאן נתפרה התקשרות בעייתית: בזמנו נודע שקלינטון הובא לארץ בעלות של כחצי מיליון דולר, כמרצה אורח של המכללה האקדמית ע"ש פרס ברחובות, במימון קק"ל. כלומר הציבור הישראלי מימן את ההרצאה.

הביקורת על "פולחן האישיות" של פרס נהדפה אז על ידי מקורביו, שהביעו עלבון מצרות העין כלפי הנשיא. הם לא הבינו כי אילו באמת רצו לחבר את פרס אל העם, יכלו לתרום את 11 מיליון השקלים לניצולי שואה או לפרויקטים חברתיים אחרים.

אבל המציאות היא שאת פרס סובבת, כנראה, חבורה שמבינה היטב שהמותג "פרס" שווה הרבה מאוד כסף. לכן ארגנו לו חגיגת יום הולדת שנועדה להשביחו עם פרישתו, ולכן ממשיכה לבזותו במיזמים עסקיים המשאירים טעם רע מאוד מאיש שעשה כאן דברים גדולים.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles