ממשלת נתניהו הרביעית מועד ב' למחאה החברתית
אחרי הכישלון של יאיר לפיד בממשלה הקודמת, העיניים של תומכי המחאה החברתית של 2011 נשואות הפעם אל יו"ר כולנו. השאלה הגדולה היא אם ראש הממשלה יסייע לו - או ינסה להכשילו.
תנועות הגוף של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהקשיב ביום רביעי בערב [29 באפריל] לשר האוצר המיועד, משה כחלון, שידרו קוצר רוח. בתום 43 ימים של משא ומתן ממוקד וערמומי מצד יו"ר כולנו, בישרו השניים על חתימת ההסכם הקואליציוני בין שתי המפלגות. נתניהו ישב לצד כחלון, ידיו שלובות על השולחן, אצבעותיו תופפו מבלי משים בתנועה קצובה, בעוד כחלון מונה בזה אחר זה את הישגיו, והם רבים ומכובדים.
כחלון אינו רטוריקן גדול, נתניהו ויאיר לפיד עולים עליו פי אלף מונים במיומנות הזאת, אבל כשיש לך רשימת הישגים כה מרשימה - גם עם חיתוך דיבור לקוני ומשעמם ניתן להבין בקלות שידך על העליונה.
מעולם לא היה בישראל שר אוצר שקיבל לידיו כל כך הרבה סמכויות ואמצעים כדי להצליח - גם לא נתניהו שמונה לתפקיד ב-2003.
כחלון יהיה שר האוצר הראשון שיעמוד גם בראש מינהל מקרקעי ישראל (גוף שיעבור אליו ממשרד השיכון), מינהל התכנון (גוף שיעבור אליו ממשרד הפנים) וקבינט הדיור. מפלגת כולנו תחזיק בשני תיקים נוספים – משרד השיכון לאלוף במיל' יואב גלנט והמשרד לאיכות הסביבה, וכן תקבל לידיה את רשות ועדת הרווחה, ותקציב של שבעה מיליארד שקל למלחמה בעוני. בנוסף, כחלון דרש וקיבל זכות וטו על שינוי חוקי יסוד שפוגעים בבית המשפט העליון, ועל חוק הלאום שנתניהו הוביל בקדנציה הקודמת.
