דילוג לתוכן העיקרי

הילרי קלינטון: הגלולה המרה של נתניהו

הילרי קלינטון נתפסת כאוהדת ישראל דומיננטית, אבל בינה לבין נתניהו שלולית לא קטנה של דם רע. ההערכה היא שראש הממשלה צפוי לשחזר את התגייסותו לטובת מועמד רפובליקני שיצליח להלהיב את המיליארדר שלדון אדלסון.
Former U.S. Secretary of State Hillary Clinton speaks during a press conference at the United Nations in New York March 10, 2015.  REUTERS/Mike Segar (UNITED STATES - Tags: POLITICS) - RTR4STI7

בלשכת ראש הממשלה נתניהו בירושלים, לא ציפו בדריכות להכרזתה של הילרי קלינטון על התמודדותה לנשיאות ארה"ב [12 באפריל]. ההכרזה הזו הייתה ידועה בירושלים מזה זמן ונכללה בהערכות המצב של יועציו הקרובים של בנימין נתניהו. צעדיה של קלינטון נרשמים ומתויקים בירושלים בשנה האחרונה, וקלינטון נתפסת שם כגזירת גורל הכרחית, גלולה מרה צפויה מראש, מכשול שיהיה צורך לצלוח. "ביבי כבר תשע שנים ראש ממשלה", נאנח השבוע אחד מאנשיו של נתניהו, "ועוד לא היה לו מזל לכהן אפילו רבע שעה מול נשיא אמריקאי רפובליקני. הוא מקבל רק דמוקרטים כמו קלינטון ואובמה, ואולי עכשיו עוד קלינטון. אומרים על נתניהו שיש לו מזל? ובכן, בכל מה שקשור לנשיאים אמריקאים, הוא ביש מזל".

אין תחושת חירום בירושלים. יש להם שם דברים דחופים יותר על הראש, סוגיית הגרעין האיראני במרכזם. ראש ממשלת ישראל נמצא בעיצומה של "מלחמת עולם" מול הבית הלבן, מלחמה בה שני הצדדים משתמשים כמעט בכל מה שיש להם, והולכים על "כל הקופה". דווקא הצד האמריקאי הוא זה שמנסה לצנן את האווירה ולפייס את הצד הישראלי, שממשיך במלוא הקצב קדימה: מהדחיפה והגיבוי לניסיון החקיקה של הסנטורים קירק ומננדז, עד הצעת החוק החדשה של הסנטור קורקר, כולל הפעלת איפא"ק במלוא העוצמה והפעלת מכבשי לחץ אימתניים על הסנטורים הדמוקרטים. נתניהו לא לוקח שבויים בקרב הזה ומתמקד בנשיא אובמה. זהות יורשו של אובמה מטרידה כרגע קצת פחות. "כשנגיע לגשר, נעבור אותו".

אי אפשר להעריך כרגע איזו נשיאה תהיה הילרי קלינטון, מבחינת ישראל. למרות הנטייה לראות ברפובליקנים נשיאים אוהדים לישראל ובדמוקרטים נשיאים קשים יותר, ההיסטוריה מוכיחה שאין שום חוקיות בתחום הזה. להיפך: המקריות שולטת. ג'ורג' בוש האב היה קשוח ביחסו לישראל ונתפס כמי שהפיל את שלטון הליכוד של יצחק שמיר עם הסירוב להעניק לישראל ערבויות בנקאיות [1991]. קלינטון הדמוקרט, נתפס כנשיא אוהד ישראל, כמעט ציוני, לאורך הקדנציה של יצחק רבין, עד שהגיע נתניהו. כאן השתנתה מערכת היחסים והפכה לבלתי נסבלת.

לקלינטון היה חלק מסוים בתבוסתו של נתניהו לאהוד ברק ב-99'. היו אז ימים בהם הנשיא האמריקאי היה האישיות הפופולארית ביותר בישראל. קלינטון, לו זה היה אפשרי, היה יכול להתמודד לראשות ממשלת ישראל ולהביס כל יריב. היום, כמובן, המצב הפוך לגמרי. אובמה הצליח למצב את עצמו במעמד של "אויב העם".

אחרי קלינטון, הגיע ג'ורג' בוש הבן. הקדנציה שלו החלה עם כתף קרה לישראל, שאילצה את ראש הממשלה שרון לשאת את "נאום צ'כוסלובקיה" המפורסם שלו [אוקטובר 2001], זמן קצר אחרי הפיגוע במגדלי התאומים בניו-יורק. הייתה אז תחושה שהעולם, ובראשו ארה"ב, "יזרקו את ישראל אל מתחת לגלגלי האוטובוס" בעקבות הסתערות הטרור האסלאמי על מעוזי המערב. בסוף, קרה דבר הפוך. זריקת ישראל אל מתחת לגלגלי האוטובוס נדחתה. ובוצעה, על פי תפיסתו וגישתו של נתניהו, רק אחרי שמונה השנים (הטובות) של בוש הבן בבית הלבן, אצל ברק אובמה.

המסקנה מכל זה? שאין דרך לחזות מראש את יחסו של פוליטיקאי אמריקאי, דמוקרט או רפובליקן, לישראל. זה תלוי בנסיבות, בגורמים חיצוניים, בזהות ראש הממשלה הישראלי ובעוד משתנים רבים. מה שאפשר לעשות זה לבחון את דעותיו, טעמיו, התבטאויותיו וקשריו של אותו פוליטיקאי פוטנציאלי, במהלך הקריירה, טרום הנשיאות, ולנסות, בזהירות, להסיק מהם מסקנות.

ובכן, בכל הקשור להילרי קלינטון, זה מסובך. בתקופת נשיאותו של בעלה, היא נתפסה כמי שניצבת משמאל לנשיא. גם בנושא הישראלי, היא הייתה קרירה יותר ולא חלקה עם ביל קלינטון את היחס החם, המיוחד והאוהד למדינה הציונית. הגישה הזו הלכה והשתנתה עם השנים. כשהפכה הילרי קלינטון לסנטורית דמוקרטית רבת השפעה בניו-יורק, ניתן היה להבין שמדובר באישה אחרת לגמרי: היא הוקפה במקורבים יהודים, חלקם בעלי ממון, והתקרבה מאוד לישראל. לקראת המרוץ שלה למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, הלך הקשב שלה לכל הקשור בישראל והעמיק והיא נתפסה כאוהדת ישראל דומיננטית.

הקדנציה שלה כמזכירת המדינה אצל ברק אובמה, לא הוסיפה שום דבר חיובי למערכת היחסים המורכבת בין משפחת קלינטון לבנימין נתניהו. קלינטון נתפסה כמי שהובילה את הדרישה האמריקאית התקיפה להקפאת הבנייה בשטחים והיו לה סצנות קשות מול נתניהו, כמעט לאורך כל הקדנציה. היא הבינה, מקרוב, למה התכוון בעלה כששאל את יועציו, לאחר הפגישה הראשונה שלו עם ראש הממשלה הצעיר בנימין נתניהו, "מי כאן נשיא המעצמה, ומי כאן ראש ממשלת המדינה הקטנה".

כשסיימה את תפקידה כמזכירת המדינה, השאירה אחריה קלינטון שלולית לא קטנה של דם רע בינה לבין נתניהו, אם כי השלולית הזו מתגמדת כעת, מול האוקיינוס השחור המפריד בין ראש הממשלה לבין ממשל אובמה בקדנציה השנייה של הנשיא. הכל יחסי בחיים, ונדמה לי שנתניהו היה מחליף את אובמה בקלינטון ללא הרהור נוסף, ברגע זה. מצד שני, הוא לא היה מחליף את אובמה בהילרי קלינטון בעוד קרוב לשנתיים.

להילרי קלינטון רשת היכרויות, מקורבים ותומכים ידידי ישראל מובהקים, אבל כל החבורה הזו אינה נמנית על אוהדי נתניהו. קלינטון הייתה בוודאי מאושרת לו יצחק הרצוג היה מנצח בבחירות בישראל, אבל הוא הפסיד. היא תצטרך לסגל לעצמה בחודשים הקרובים שפת גוף וביטויי אהדה מלאכותיים כלפי ישראל וממשלתה הנוכחית, כדי לא להפוך למטרת דמות בשלב מוקדם מדי של המרוץ.

הקלינטונים שוחים בפוליטיקה הישראלית ברזולוציות גבוהות במיוחד. בקיאותם בכל המתרחש בג'ונגל הפוליטי בישראל מדהימה, ובישראל מסתובבים עד היום סיפורים משעשעים על מידת המעורבות של הנשיא לשעבר קלינטון ושל רעייתו, אולי הנשיאה לעתיד, במהלכים פוליטיים בישראל. פעם, ב-2009, התייעץ קלינטון עם דיפלומט ישראלי בכיר סביב הסוגיה "האם צריכה ציפי לבני להצטרף לממשלת נתניהו". קלינטון סיפר אז שראש הממשלה הנבחר נתניהו ביקש ממנו אישית ללחוץ על לבני לא לעמוד בסירובה ולהצטרף לממשלתו. ככל הידוע, קלינטון לא הרים אז טלפון ללבני. אולי גם הוא סבר שהיא צריכה להישאר מחוץ לממשלה.

דבר אחד בטוח: 18 החודשים הקרובים בקמפיין לבחירות לנשיאות בארה"ב יהיו מרתקים וישראל תשחק בהם תפקיד משמעותי. האם נתניהו ישחזר את התגייסותו לטובת מיט רומני מהקמפיין הקודם? ההערכה בסביבתו של נתניהו היא חיובית. "ביבי עשה דבר שאף ראש ממשלה ישראלי מעולם לא עשה, ונקט עמדה בקמפיין לנשיאות. הוא לא שילם על זה מחיר ולכן אין לו סיבה להיזהר בפעם השנייה", אמר לי השבוע יועץ לשעבר של נתניהו.

ההערכה היא שאת ההחלטה הסופית יקבל המיליארדר שלדון אדלסון, על פי עמדותיהם של המועמדים וזהות המועמד הרפובליקני. זכייה של ג'ב בוש, למשל, בטיקט הרפובליקני, יכולה לצנן מאוד את התלהבותו של אדלסון ובהכרח, גם את זו של נתניהו. מצד שני, אסור לשכוח שגם מיט רומני לא עורר התלהבות אצל אדלסון ונתניהו בהתחלה, אבל הם זרמו איתו בכל הכוח בהמשך.

More from Ben Caspit

Recommended Articles