דילוג לתוכן העיקרי

הדרך לקדנציה רביעית עוברת בקונגרס

מאזן הכוחות בין נתניהו להרצוג בשלב זה הוא תיקו מוחלט, אבל ראש הממשלה הוא זה שמכתיב כעת את סדר היום. הנאום השנוי במחלוקת בקונגרס בתחילת מארס עשוי להיות "שובר השוויון" שיעניק לו קדנציה רביעית בתפקיד.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu shakes hands with U.S.congressional pages after his speech before a joint meeting of Congress in Washington, May 24, 2011. Netanyahu's vision for ending conflict with Palestinians put "more obstacles" in front of the Middle East peace process, the spokesman for the Palestinian President Mahmoud Abbas said.   REUTERS/Jason Reed (UNITED STATES - Tags: POLITICS) - RTR2MUB0 - RTXYDJ1

  פחות מחודש ימים לבחירות בישראל [17 במארס], והתמונה מתבהרת: מה שאמור היה להיות מרוץ רב-מפלגתי, עם חמש או שש מפלגות בינוניות (ליכוד עם נתניהו, מחנה ציוני של הרצוג-לבני, בנט, ליברמן, לפיד וכחלון), הפך להתגוששות ראש בראש: בנימין נתניהו מול יצחק הרצוג. שותפתו של הרצוג במחנה הציוני, ציפי לבני, נדחקה לשולי התמונה משיקולים אלקטורליים (כפי שדיווחה כאן מזל מועלם), אחרי שסייעה להרצוג לזנק בן לילה לעמדת יריב כמעט שווה כוחות לנתניהו.

מאזן הכוחות בין נתניהו להרצוג בשלב הזה הוא תיקו מוחלט: שקלול הסקרים שהתפרסמו בשבועיים האחרונים מציב אותם ראש בראש, 25 מנדטים לכל אחד. העובדה שהמרוץ הפך לזוגי פוגעת קשות במפלגות האחרות, שנתפסות כפחות רלוונטיות. בנט צונח בסקרים כי מצביעיו עוברים "להציל את הימין" דרך הצבעה לנתניהו, לפיד לא מצליח לזנק קדימה מאותה סיבה בדיוק, כחלון וליברמן במצב גרוע עוד יותר. שלוש עובדות בולטות נוספות:

  1. בניגוד לבחירות 2009, בהן סיימו ציפי לבני ובנימין נתניהו כמעט בתיקו (27-28 לטובת לבני), אבל לנתניהו היו יותר מ-61 ח"כים ממליצים והנשיא פרס הטיל עליו את הרכבת הממשלה, הרי שהפעם הקרב על הממליצים צמוד. במצב הנוכחי אף אחד מהשניים (הרצוג ונתניהו) לא יוכל להגיע לרוב של ממליצים אצל הנשיא ביום שאחרי. הדבר יהיה נתון לשיקולו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, שהוא איש ימין מחד, אבל שונא היסטורי של נתניהו מאידך.

  2. מפלגותיהם של אביגדור ליברמן ומשה כחלון יהיו לשון המאזניים. שניהם אנשי ימין במקור, אבל לא ברור אם אכן ימליצו על נתניהו ביום שאחרי. ליברמן אמר בשבועות האחרונים בשיחות סגורות ש"אני אמליץ על עצמי". כחלון מצהיר שימליץ על זה שיאשר את כל סעיפי התכנית הכלכלית-חברתית שלו. מה יעשה כחלון אם הרצוג יהיה זה שיציע לו יישום מלא של תכניותיו?

  3. המפלגה הערבית המאוחדת, שקמה בגלל אחוז החסימה החדש בישראל, עשויה להמליץ על הרצוג. בעשור האחרון המפלגות הערביות לא המליצו על אף מועמד אחרי בחירות, העדיפו בדלנות ונשארו מחוץ למשחק. הרצוג נהנה מקשרים אמיצים עם הח"כים הערבים והוא ישקיע מאמץ אדיר בניסיון לקבל מהם המלצה. על פי הסקרים, המפלגה הערבית המאוחדת תגרוף בין 12 ל-14 מנדטים. יחד עם הערבים, מרצ ויאיר לפיד, יגיע הרצוג ביום שאחרי הבחירות קרוב מאוד למחסום ה-60 ח"כים. זהו מצב פתיחה אופטימלי, אם כי הרצוג יצטרך עדיין לרבע לא מעט מעגלים כדי להרכיב ממשלה: העובדה שליברמן הצהיר שלא יישב בממשלת שמאל (מה שפוסל אפשרות שיישב בקואליציה עם מרצ), וההתעקשות של החרדים האשכנזים (יהדות התורה) לא לשבת בממשלה אחת עם יאיר לפיד, האיש שאילץ אותם להתגייס לצה"ל ב"חוק השוויון בנטל".

ההערכה המעודכנת היא שהמצב הסבוך הזה יאלץ את הרצוג ונתניהו ללכת ביום שאחרי הבחירות לממשלת אחדות לאומית. אם אכן התוצאה תהיה תיקו, אין להוציא מכלל אפשרות רוטציה בין השניים בראשות הממשלה. נתניהו לא ימהר לוותר על שנתיים בלשכת ראש הממשלה, אבל הוא עלול להגיע למצב בו האלטרנטיבה תהיה גרועה יותר. אם יאבד את משרתו לטובת הרצוג, ייקח לעמיתיו בליכוד מעט מאוד זמן להראות לו את הדלת ולפתוח בקרב הירושה. לנתניהו אין שום כוונות פרישה והוא התמכר להיותו ראש ממשלה ישראלי נצחי. האמת היא, שגם הציבור הישראלי התמכר למציאות הזו. בשאלות הנשאלות בסקרים על מידת ההתאמה של המועמדים לתפקיד ראש הממשלה, ממשיך נתניהו להוביל בהפרש ניכר על פני הרצוג, שהוא פוליטיקאי מיומן אך נטול כריזמה ורקע ביטחוני.

החקירה המשטרתית המתוקשרת שנפתחה ערב הבחירות נגד פוליטיקאים ופקידים רבים ממפלגתו של אביגדור ליברמן ("ישראל ביתנו"), ריסקה את תכנית העבודה הגדולה של איווט. בהופעה סגורה שקיימה לאחרונה [פברואר 2015] בחוג בית, סיפרה "גיבורת החקירה" ומי שהייתה האישה החזקה לצדו של ליברמן, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, כי היה דיל בין ליברמן, משה כחלון ויאיר לפיד להתאחד אחרי הבחירות לגוש אחד ולהמליץ על ליברמן לראשות הממשלה. החקירה והפרסומים הנרחבים בעקבותיה ריסקו את האלקטורט של ליברמן, שצנח לתמיכה של חמישה-שבעה מנדטים בסקרים. כרגע, הוא במסע התאוששות והצליח להתרומם לטווח ביטחון מאחוז החסימה הגבוה החדש (אותו הוא עצמו הנהיג).

גם הקמפיין של משה כחלון לא ממש מתרומם, בעוד יאיר לפיד עשוי להיות, שוב, הפתעת הבחירות עם קמפיין עוצמתי ומדויק. עובדה נוספת שאסור לשכוח היא מספר המתלבטים הגדול (בסביבות 20 מנדטים עדיין תלויים באוויר), והעובדה שחלק גדול מהמתלבטים הם אנשי מרכז-שמאל. במילים אחרות: עוד צפויות הפתעות בבחירות האלה.

כרגע, נתניהו עדיין מכתיב את סדר היום. בשבועות האחרונים השפיע ראש הממשלה על האג'נדה של קמפיין הבחירות על בסיס יומי, כשהוא מותיר את יריביו מאחור. הרצוג, לפיד וכחלון מנסים למשוך למגרש החברתי-כלכלי ולפגוע בנתניהו בבטן הרכה שלו, אבל ביבי משתמש בכל ערמומיותו הפוליטית ועוצמותיו של התפקיד כדי לגרור את כולם אחריו. בינתיים, זה מצליח לו.

נכון להיום, הנכס האלקטורלי הגדול ביותר של נתניהו הוא נשיא ארה"ב, ברק אובמה. אם פעם היה סכסוך מתוקשר עם הממשל האמריקאי מסוגל להפיל ראש ממשלה ישראלי מכיסאו, היום המציאות התהפכה לגמרי. באדיבות צרור השגיאות הקשות של אובמה בקדנציה הראשונה, הצליחו נתניהו והימין להפוך אותו לסוג של "אויב הציבור מספר 1", בהתעלם מהעובדה שתחת אובמה הגיע שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה"ב לשיא של כל הזמנים.

 בשעה שהדברים הללו נכתבים, אמור להתפרסם בישראל דו"ח חמור של מבקר המדינה על הוצאותיו המופקעות של נתניהו והתנהלותו הנהנתנית. הכלי העיקרי אותו הכין נתניהו לעיקור השפעותיו האלקטורליות של הדו"ח הזה הוא הנאום הצפוי לו בקונגרס האמריקאי [3 במארס], שבועיים לפני הבחירות.

 שוב ושוב נתקל נתניהו בתוצאותיו הקשות של הנאום הזה. בימים האחרונים פורסם כי ארה"ב הוציאה את ישראל ממעגל הסוד האינטימי בכל הקשור למשא ומתן עם איראן. הנציגים האמריקאים השונים, ביניהם וונדי שרמן וכמובן סוזן רייס קיבלו הוראה מפורשת מהבית הלבן לא למסור לנתניהו ולאנשיו פרטים מהמשא ומתן בין המעצמות לאיראן, למעט עדכונים כלליים. מדובר בהתפתחות דרמטית, כמעט חסרת תקדים, שבימים אחרים הייתה מטלטלת את ממשלת ישראל עד כדי ריסוק איברים. בימים אלה, העניין עובר כמעט בשקט.

בסקר "מעריב" בשבוע שעב ר [13 בפברואר] הצהירו 56% מהציבור הישראלי כי "נתניהו צודק ברצונו להציג את עמדתו בנושא הגרעין בפני הקונגרס האמריקאי", אבל יחד עם זאת ובאותה נשימה אמרו 53% מהציבור כי נתניהו צריך לבטל את נסיעתו לקונגרס או להסתפק בנאום בפני איפא"ק. על השאלה האם הממשל האמריקאי מתערב בבחירות בישראל ענו 61% ב"כן" מהדהד. אין ספק שמאז ימיהם של הנשיאים הפופולאריים קלינטון ובוש, חלה תזוזה אסטרטגית של הציבור הישראלי ימינה, ופיחות זוחל אך עקבי במעמדו של הממשל האמריקאי כגורם פרו-ישראלי.

במצב הדברים, עשוי הנאום השנוי במחלוקת בקונגרס בתחילת מארס להוות "שובר השוויון" בקמפיין הבחירות בישראל. נתניהו הוא נואם מזהיר. כשהוא עומד שם, על הדוכן, עם האנגלית המושלמת, המבטא המלוטש, הדימויים היצירתיים והלהט, אין כמעט ישראלי שלא חש גאווה ולא אומר ל עצמו שנתניהו הוא נציגו האולטימטיבי עלי אדמות. לאורך כל שנותיו בתפקיד הקפיד נתניהו לא לדלג על אף הופעה בפני עצרת האו"ם, והרבה גם לפקוד את ועידות איפא"ק. כל הופעה כזו בנתה אותו והוסיפה לו מנדטים לא מעטים, לפרק זמן של שבועות עד חודשים. ההופעה במארס עלולה להיות זו שתקנה לנתניהו קדנציה רביעית בראשות ממשלת ישראל, על אפו וחמתו של ברק אובמה.  

More from Ben Caspit

The Middle East in your inbox

Deepen your knowledge of the Middle East

Recommended Articles