איחוד המפלגות הערביות: הזדמנות היסטורית או גימיק חולף?
איך שלא מסתכלים על זה, אחרי הבחירות תיכנס לכנסת סיעה ערבית גדולה ומאוחדת. השאלה היא אם חבריה ידעו איך לפעול ביחד כדי לחולל שינוי ממשי ביחס של המדינה כלפי המיעוט הערבי.
עו"ד איימן עודה, יו"ר הרשימה הערבית המשותפת, היה עד לפני חודש דמות אנונימית בציבור הרחב, אבל מאז האיחוד בין המפלגות הערביות הוא הפך למרואיין מבוקש בכל תוכניות האקטואליה הפוליטיות. הוא אף הוזכר כמי שעשוי להיות יו"ר האופוזיציה, אם אחרי הבחירות תוקם ממשלת אחדות בין שתי המפלגות הגדולות – הליכוד והמחנה הציוני – והרשימה המשותפת תהיה השלישית בגודלה בכנסת. התחזית הזאת, שספק רב אם תתממש, נשענת על סקרים המנבאים למפלגה 13 מנדטים – יותר מהבית היהודי ויש עתיד.
רבות נכתב כבר על כך ששר החוץ אביגדור ליברמן, שפעל להעלאת אחוז החסימה כדי לפגוע בייצוג הערבי בכנסת, אילץ את המפלגות הערביות להתאחד לרשימה אחת, ובכך הגשים משאלת לב של רוב הציבור שאותו הן מייצגות. דווקא ליברמן אפשר לנבחרי הציבור הערבים להתגבר על המחלוקות האידאולוגיות העמוקות ועל היריבויות האישיות ביניהם, וליצור רשימה מאוחדת אחת גדולה. זאת בעוד הוא עצמו מדשדש בסקרים בצל הפרשות הפליליות שבהן מעורבים בכירי מפלגתו.
כבר עכשיו ניתן לקבוע שהרשימה המשותפת תהיה אחת התופעות הבולטות שידברו עליהן אחרי הבחירות. בין אם המפלגה תשיג את היעד שראשיה הציבו - 15 מנדטים - או תגיע לקו הסיום עם 12 מנדטים בלבד, לסיעה ערבית מאוחדת וגדולה בכנסת תהיה ללא ספק השפעה גדולה על המערכת הפוליטית ועל הציבור הערבי.
בכנסות האחרונות חברי הכנסת הערבים עלו לכותרות בשל בעיקר בשל ריבים מתוקשרים וקולניים עם חברי כנסת מהימין. הם פעלו מתוך ארבע סיעות קטנות ויריבות, מה שלא נתן ביטוי ל-11 המנדטים שלהן בסך הכל. לעומת זאת, עודה כבר הצהיר בראיונות לתקשורת שהרשימה המשותפת תבקש לעצמה את ראשות הועדות המרכזיות כמו ועדת הכספים או ועדת הפנים, כדי לאפשר לציבור הערבי ליהנות מהעוגה התקציבית. עוד אמר, כי בתמורה להמלצתו על יצחק הרצוג לראשות הממשלה לאחר הבחירות, הרשימה המשותפת תציג רשימה ארוכה של דרישות תקציביות והצהרתיות כדי להביא לשינוי תודעתי בציבור הישראלי.
