קמפיין האשליות של נתניהו

שעתיים לפני שנכנסו בנימין ושרה נתניהו להאנגר בגני התערוכה בתל אביב, ריצדו על מסכי הענק תמונות מתחלפות שנבחרו בקפידה על ידי ראש הממשלה ואנשיו. האירוע ביום שני בערב (5 בינואר) פתח את מסע הבחירות של הליכוד, אבל בתמונות לא היה זכר למפלגה. כיכב בהם איש אחד - נתניהו, שמבחינתו זהו מרוץ אישי - כשלצדו מנהיגי העולם, אשתו וילדיו והרמטכ"ל. ברק אובמה, ניקולא סרקוזי, אנגלה מרקל, הילרי קלינטון, חוסני מובארק וג'ון קרי הופיעו זה אחר זה בתמונות המתחלפות, כאילו שש השנים האחרונות שבהן כיהן יו"ר הליכוד בראשות הממשלה לא היו שנים רעות למדיניות החוץ של ישראל, והתאפיינו בהידרדרות מתמדת במעמדה בעולם.

לא יהיה זה הימור פרוע מדי להניח שגלריית המנהיגים המכובדת שגויסה בלא ידיעתה לקמפיין של הליכוד לא תזיל דמעה אם נתניהו יילך הביתה אחרי הבחירות לכנסת במארס. את מה שהם חושבים עליו הם אמרו כבר בשיחות סגורות שהודלפו. אבל האירוע באולם העמוס חברי ליכוד התרחש כאילו במציאות מקבילה, וממילא, היחסים המעורערים בין ארה"ב לישראל היו הדבר האחרון שעניין את הנוכחים.

את גודל הפער בין המציאות לבין המצגת המרשימה של נתניהו, שמשווק את עצמו כיקיר ההנהגה העולמית, המחישה הודעת הנזיפה שיצאה במקביל לנאומו ממחלקת המדינה האמריקאית. ארה"ב הודיעה שהיא מתנגדת להחלטת ישראל להקפיא כספי מסים של הרשות הפלסטינית, כצעד תגובה לבקשתם של הפלסטינים להצטרף לבית הדין הבינלאומי בהאג. אם לידיעה הזאת היה ערך כלשהו בתוך האולם, הרי היה זה רק כדי לחזק את מעמדו של יו"ר המפלגה כמי שלא מהסס להתעמת מול המעצמה הגדולה בעולם כדי להגן על האינטרסים של ישראל.

אל ערב פתיחת הקמפיין הגיע נתניהו בסופו של שבוע חלומי מבחינתו. מפלגתו של אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו, המשיכה להתבוסס בפרשת השחיתות ולהישחק בסקרים, ש"ס המשיכה להיקרע במלחמה פנימית, ואילו הוא הצליח נגד כל ההערכות לצמצם את הדומיננטיות של הימין הקיצוני ברשימת הליכוד בבחירות הפריימריס של המפלגה. ואין לכך ביטוי טוב יותר מאשר בחירתו למקום לא ריאלי של חבר הכנסת משה פייגלין, לאחר עשור שבו הוא ואנשיו ניסו - בהצלחה לא מועטה - להפוך את הליכוד למפלגה קיצונית ומשיחית יותר.