דילוג לתוכן העיקרי

אקטיביות חברתית בבאר שבע

סטודנטים נמרצים מבאר שבע החליטו לקחת אחריות על המרחב בו הם חיים, רתמו למלאכה גם את התושבים המקומיים, והתוצאה היא פרויקט קסום בשם "עושים רחוב". בשנה האחרונה שודרגו בזכותו כמה מרחובותיה הוותיקים והמוזנחים של העיר.
ber1.jpg

בבאר שבע יש רחובות רבים המזכירים במראם את רחוב רוטנברג: ישן ומוזנח, בלב שכונה ותיקה, שתושביה כבר איבדו את התקווה לחיות במרחב עירוני נעים, ירוק ומטופח. למציאות האפורה הזו נכנסו מתנדבי פרויקט "עושים רחוב". ביום שלישי שעבר [13 בינואר], במשך שלוש שעות, ביצעו סטודנטים מתנדבים ביחד עם תושבי השכונה מהפך דרמטי ברחוב המנומנם: הם חידשו את הגינה הקהילתית, הקימו קולנוע רחוב, יצרו שבילים, צבעו ציורי קיר ורצפה ואפילו הקימו חאן שכונתי וגינות תלויות.

זו הפעם הרביעית שחבורת "עושים רחוב" עושה מהפך ברחוב באר-שבעי, וב-24 במארס הם יעשו זאת ברחוב נוסף בשכונה. הפרויקט הזה הוא חלק מגישת Place Making העולמית, שהגיעה גם לישראל ובמסגרתה אנשים לוקחים אחריות על המרחב שבו הם חיים ולא מחכים לממסד שישפר אותו. מי שהביא את הגישה המרעננת הזו לבאר שבע הוא מתן סעד, בן 28, סטודנט לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון בעיר.

האירוע האחרון ברחוב רוטנברג הוא חלק ממגמה הולכת וגוברת של התערות סטודנטים בחיי העיר, כשחלקם גם נשארים לגור בה בתום לימודיהם. "לפני עשר שנים, באר שבע הייתה מתרוקנת בסופי שבוע כי כולם חזרו לבית ההורים. היום, סטודנט שנוסע כל שבת בחזרה להורים נתפס כמוזר", אומר סעד, "נוצרה פה מסגרת חיובית, טובה, מאפשרת ומשמחת, ששונה במקצת מהאקלים הכללי שמרגישים במדינה. זו מסגרת שקיבלה צביון באר-שבעי ולא הייתה יכולה להתקיים בעיר אחרת".

"זה לא תוצאה של המחאה החברתית, ממש לא", מכריז מיכאל צ'רניאק, תושב שכונה ג' בבאר שבע, "האנשים שחיים כאן לא נכללו במחאה החברתית. הם לא מעמד ביניים, מדובר בשכבות הכי חלשות". אכן, מדובר אולי באנשים שאינם נוטים בדרך כלל להירתם למאמצים קולקטיביים ואולי לא ממהרים לתרום לטובת הקהילה, אבל הסטודנטים של "עושים רחוב" הצליחו לגייסם. באירוע ברוטנברג לקחו חלק כ-350 סטודנטים ותושבים, מתוכם כ-120 איש השתתפו באופן פעיל בעבודות.

בלון הניסוי היה באפריל אשתקד [2014] ברחוב ביאליק: 15 חברים עשו לעצמם לילה לבן, באופן עצמאי, כדי שהתושבים יתעוררו בבוקר לרחוב אחר. התושבים התלהבו מהטרנפורמציה ברחוב שלהם, והעירייה מיהרה להציע תמיכתה. "שמחנו על ההזדמנות לשתף את הסטודנטים בחיי השכונות הוותיקות", אומרים בעיריית באר שבע, "ונמשיך לסייע ולעודד פרויקטים של לקיחת אחריות ומעורבות של תושבים בסביבת מגוריהם".

האירוע השני היה ברחוב עוזיהו המלך, השלישי ברחוב רינגלבלום ואז הגיע הפרויקט לרחוב רוטנברג. מי שהביא את הסטודנטים לרחוב הוא צ'רניאק, שהוא לא רק תושב השכונה אלא גם פעיל חברתי בתוכנית ותיקה בשם "דירות פתוחות". "ראיתי את הצורך המובהק של השכונה" הוא מסביר, "זו שכונה חשוכה בשעות הערב, מלוכלכת, אין ועד בית בשום בניין כבר שנים. זו המציאות בשכונות הקשות. יצרתי קשר עם העירייה, הבאתי צוותי ניקיון, צוותי חשמל וגם את 'עושים רחוב'".

באירוע ברחוב רוטנברג התקבלה החלטה מוקדמת לערב את תושבי השכונה בפרויקט, ולא לקיים תהליך מתנשא שעובר מעל לראשיהם. "מדובר בתהליך ארוך שנמשך חודש וחצי עד חודשיים", מספר סעד, "נפגשנו עם התושבים ושמענו על הצרכים שלהם. בהתחלה הם התמקדו בהוצאת קיטור על ההזנחה בסביבתם, אבל אנחנו עוזרים להם לעבור לשלב חיובי של מה אפשר לעשות, ולא רק מה לא עשו שם עד היום. התחלנו 'לעוף' עם התושבים, עד שהחלומות הפכו לתוכנית עבודה".

"העירייה לבדה לא הייתה עושה את זה", קובע צ'רניאק, "והייחוד כאן הוא שיתוף התושבים. זה דבר מדהים, התושבים באו ולקחו אתי חפירה וטוריות ועבדו במשך שלוש שעות. ילדי השכונה סייעו לעבור מדלת לדלת כדי לפרסם את האירוע, הם גם לקחו מברשות וצבעו".

צ'רניאק מקווה כעת למנף את הפעילות הזו להמשך. "ניסינו בעבר להקים בשכונה ועדי בתים, אבל לא תמיד הייתה היענות", הוא אומר, "האירוע הזה נתן לתושבים מוטיבציה להתאגד ולחולל שינוי. הם ראו מה אפשר לעשות והגיבו בשמחה גדולה. הגינה הקהילתית שבה עבדנו נמצאת במרכז הרחוב, כולם עוברים דרכה כל הזמן ולא מפסיקים לדבר על הפרויקט".

סעד מסביר שאחת ממטרות הפרויקט היא לא רק האירוע עצמו, אלא יצירת תשתית לתושבים כדי לחשוב על המקום בו הם חיים. "המרחב הוא ביטוי של מה אתה רוצה שיהיה לך בחיים. משהו שמשקף רצונות עמוקים", הוא אומר.

קשה להתעלם מהעובדה שעיריית באר שבע אמנם שמחה לתת גב, אולם למעשה הקהילה נוטלת את התפקיד שהעירייה אמורה למלא. "לפני מספר שנים החלנו ביישום תוכנית רב שנתית לחידוש המרחב הציבורי", משיבים בעירייה, "לרבות שדרוג ושיפוץ שכונות ותיקות. מדובר בשכונות בנות עשרות שנים, והמשימות והאתגרים לטיפול שם הם רבים. העירייה פועלת תוך הפניית משאבים רבים לטיפול בהם".

"אני מאמין באקטיביות אזרחית", מסכם סעד, "לא יכול להיות שאני לא אהיה מעורב במרחב שסמוך לדלת שלי. אני לא מאשים את העירייה, אלא מחפש מה אני יכול לעשות. העירייה זיהתה מהר את הפוטנציאל ונתנה רוח גבית מההתחלה. אפשר להסתכל על זה כעל ואקום שהעירייה יצרה ואנחנו באנו ועשינו, אבל אני מרגיש אחרת. דווקא בגלל המצב הידוע לכולם, שהשכונות הוותיקות זקוקות לשיפור, יש כאן אפשרות לשנות את התפיסה ולאפשר לתושבים להיות מעורבים".

More from Yuval Avivi

Recommended Articles