דילוג לתוכן העיקרי

בדרך לנורמליזציה: ישראל וטורקיה צריכות לפתוח דף חדש

אף על פי שישראל וטורקיה הביעו נכונות לסיים את המשבר ביניהן, ארדואן ממשיך לתמוך בחמאס, ונתניהו מסרב לחתום על הסכם הפיצויים לנפגעי המרמרה. כדי שהיחסים יחזרו למסלולם, דרוש צעד דרמטי בונה אמון.
Turkish demonstrators shout anti-Israel slogans during a demonstration in Istanbul November 5, 2014.  REUTERS/Osman Orsal (TURKEY - Tags: POLITICS CIVIL UNREST) - RTR4D076

״טורקיה חייבת לפתור את הבעיה עם סאלח ערורי (מראשי חמאס שגורש מהגדה ומתגורר במדינה; ע"נ). לא ייתכן שמדינה בנאט״ו מאפשרת לטרור לפעול מתחומה״. כך אמר שר הביטחון משה יעלון בשיחה עם אל-מוניטור בחודש שעבר, לאחר ששב מביקורו בארה"ב [21 באוקטובר]. הוא אמר את הדברים עוד לפני שהשב״כ חשף (27 בנובמבר) את המעורבות של מה שכינה ״מפקדת חמאס בטורקיה״ בתכנון פיגועי טרור בירושלים ובהכשרת מפגעים.

אחרי החשיפה הזו, השר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ, קרא לנאט״ו ולארצות הברית בראיון לגלי צה"ל להפעיל לחץ על טורקיה כדי שתפסיק את תמיכתה בטרור. בשיחות שקיימתי עם גורמים בכירים באנקרה בעקבות הדברים האלה, עלה חשש שפנייה רשמית של ישראל לנאט״ו ברוח זו תדרדר עוד את הקשרים בין המדינות. אלא שמבדיקה שערכתי עולה שפנייה רשמית לנאט״ו לא הוגשה, לפי שעה לפחות.

גורמים מדיניים בכירים מדגישים שלישראל אין עניין להגיע למצב של ניתוק יחסים עם טורקיה. אולם לדבריהם, בהיעדר ערוץ הידברות בין הממשלות, קשירתה של טורקיה לטרור החמאסי, באופן ישיר ופומבי, נועדה להראות לאנקרה שיש מחיר למתקפות המילוליות המתמשכות של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן על ישראל ולסיוע שהוא מעניק לחמאס.

האישומים שנשמעים בישראל מהווים נפילה נוספת ברכבת ההרים שבה מתנהלים הקשרים המדיניים בין המדינות. ההידרדרות החלה ב-2009 כשארדואן, אז ראש ממשלת טורקיה, התפרץ בכנס הכלכלי בדאבוס לעברו של שמעון פרס, אז נשיא מדינת ישראל, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה שהסתיים כמה ימים קודם לכן.

בעוד ישראל מנסה להפליל את טורקיה כתומכת טרור, וארדואן תוקף את ישראל בכל הזדמנות על יחסה לפלסטינים, משגרת אנקרה שורה של מסרים חיוביים על רצונה להשלים את תהליך הנורמליזציה בין המדינות. תהליך הפיוס החל לפני כמעט שנתיים, בביקורו בישראל של נשיא ארה"ב ברק אובמה. בראיון לעיתון הורייט (25 באוקטובר) אמר בכיר טורקי כי הכוונה כעת היא להעלות את דרג היחסים הדיפלומטיים ואף להחליף שגרירים, שהוחזרו למדינות שלהם בספטמבר 2011 ברגע שישולמו הפיצויים כפי שהוסכם.

נוסף להצהרה הזאת, שר החוץ של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, אוזדיל נמלי, השתתף בכנס אנרגיה בישראל בברכת הפטרון מאנקרה. הממונה בשגרירות ישראל באנקרה, יוסי לוי-ספרי, הוזמן לחגיגות ההשבעה של הנשיא ארדואן, לחץ את ידו והחליף עמו כמה מילות נימוסים. זו הייתה לחיצת היד הראשונה של ארדואן עם גורם ישראלי רשמי מזה שש שנים.

מי שתחליף את לוי-ספרי בשגרירות באנקרה, עמירה אורון, תעשה זאת בהסכמת משרד החוץ הטורקי אף על פי שהיא דיפלומטית בכירה ממנו. יש מי שרואה גם בכך ״מסר חיובי לשידרוג היחסים״. אלא שכדי להשלים את המתווה הנוכחי לנורמליזציה, כפי שסוכם אחרי הטרגדיה על אוניית המרמרה, ראש ממשלת ישראל צריך לאשר את הסכם הפיצויים שנוסח והושלם על ידי הצדדים בסבב השיחות האחרון, שהתקיים בירושלים בינואר השנה. אולם מסתבר שהמחוות הטורקיות שהוזכרו כאן לא משכנעות את בנימין נתניהו. הוא ממשיך להירתע מחתימה על המסמך ומשהה את המהלך, בשל ניסיון העבר שלו שהראה כי ארדואן הופך כל פשרה ישראלית לאיל ניגוח בנתניהו ובמדינת ישראל.

נראה שאם טורקיה אכן מעוניינת בהשלמת הנורמליזציה, עליה לנקוט מהלך בונה אמון משמעותי שיאפשר לנתניהו להשלים את ההסכם ולאשר את תשלום הפיצויים למשפחות הרוגי המרמרה. בכנס דיאלוג אסטרטגי שקיים לאחרונה באיסטנבול מכון מתווים למדיניות חוץ (pdf) הודגש שטורקיה יכולה לעשות שימוש בקשרים שלה עם חמאס כדי למתן אותו, ולקדם דה-לגיטימציה למעשי אלימות. אנקרה אכן רואה בחמאס את הגורם הפלסטיני המשמעותי ביותר ותומכת בו, אך עליה לשוב ולהיות שחקן בעל גישה הוליסטית יותר לסכסוך, ולתמוך גם בקבוצות פלסטיניות אחרות. אם גם תשכיל להפריד בין אהדתה למאבק הפלסטיני לבין קשריה המדיניים, היא אכן תוכל להפוך לשחקן משפיע בזירה.

ככלל, על טורקיה להתייחס לסוגיה הישראלית בצורה יותר עניינית ופחות רגשית. עליה למצוא לעצמה תפקיד ממתן אל מול ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אין זה אומר שאנקרה צריכה לחדול מביקורת לגיטימית נגד מדיניות ישראל. מלך ירדן, למשל, לא חוסך מישראל ביקורת חריפה, אך יחד עם זאת גם מארח פגישות מדיניות - כולל עם ראש ממשלת ישראל - לשם הרגעת המצב. הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות, שלפי גורמים בלשכת המסחר ישראל-טורקיה ישובו וישברו השנה שיאים (בשנה שעברה הסתכם המסחר בין שתי המדינות בכחמישה מיליארד דולר) מוכיחים שכאשר הממשלה באנקרה רוצה היא יודעת להתנהל באופן פרגמטי.

שר ישראלי בכיר אמר בשיחה עם אל-מוניטור שבמצב העניינים הנוכחי ״אם טורקיה מעוניינת בנורמליזציה - שתשלח לכאן שגריר ללא תנאים ואחר כך נשלים את ההסכם״.

אוזדם סנברק, הנציג הטורקי לוועדת פלמר שחקרה את אירועי המרמרה ואשר ניסח יחד עם הנציג הישראלי יוסף צ׳חנובר את המתווה לנורמליזציה, הביע השבוע [סוף נובמבר] צער על כך שלא הוחזרו שגרירים מיד אחרי שיחת הטלפון שבה התנצל נתניהו בפני ארדואן. הוא עשה זאת בכינוס ישראלי-טורקי שארגנה הקונסוליה הישראלית באיסטנבול יחד עם אוניברסיטת קדיר האס בעיר.

נראה שכמעט חמש שנים אחרי טרגדיית המרמרה יש לשנות את סדר הדברים ולנקוט צעדים דרמטיים לחידוש האמון בין הצדדים, לפני תשלום הפיצויים וביטול הצעדים המשפטיים שנפתחו בטורקיה נגד קציני צה״ל ומפקדיו.

בימים האחרונים נעים בין ירושלים לאנקרה לא מעט ״יזמי נורמליזציה״ או ״שליחי פיוס״ שמנסים, לפעמים גם בתיאום עם גורמים רשמיים כאלה או אחרים, למצוא נוסחה שתביא להסדרת היחסים הדיפלומטיים וכך תקדם את עסקיהם. אבל כל עוד נשיא טורקיה בשלו - מאפשר לחמאס לפעול מתחומו ותוקף את ישראל בכל הזדמנות - מקורביו של נתניהו מדגישים ששוב ושוב הוא מקבל חיזוק לעמדתו, על פיה עם ארדואן אי אפשר לסגור עניינים.

 

More from Arad Nir

Recommended Articles