דילוג לתוכן העיקרי

עצרת התעוררות להומניות הישראלית

כ-2,000 מכל רחבי הארץ, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, השתתפו בצעדת תמיכה בבית הספר הדו-לשוני "יד ביד" בירושלים, שהוצת בידי קיצונים. "עוד לא אבדה התקווה לארץ הזו", אמר אחד הצועדים, "עובדה שכל כך הרבה אנשים הגיעו לכאן".
A worker cleans up in a torched classroom in an Arab-Jewish school in Jerusalem November 30, 2014. Suspected Jewish extremists set fire to the classroom, police said on Sunday, targeting a symbol of co-existence in a city on edge over a recent surge in violence.
  REUTERS/Ronen Zvulun (JERUSALEM - Tags: POLITICS CIVIL UNREST EDUCATION) - RTR4G4B3

בשיחה מוקדמת עם אריק ספורטה, מנהל בית הספר הדו-לשוני "יד ביד" על שם מקס ריין בירושלים, הוא העריך שכחמש מאות איש יגיעו לצעדת התמיכה במוסד החינוכי, שאחת הכיתות בו הוצתה לאחרונה [29 בנובמבר] ועל קירותיו רוססו כתובות גזעניות, ככל הנראה בידי פעילי ימין קיצוני. מאוחר יותר, מנסה שלא לעורר ציפיות מוגזמות, הוא הסתייג: "אולי יבואו רק מאה".

אבל ביום שישי [5 בדצמבר] אפשר היה לראות על פניו את ההתרגשות, כאשר כאלפיים תלמידים מרחבי הארץ השתתפו בצעדה קצרה לאורך פארק המסילה העובר דרך שכונת בית צפפה עד לבית הספר, שם התקיימה פעילות מגוונת לילדים לרבות מופע ליצנים, תזמורת עליזה, דוכני אוכל ומתקנים מתנפחים. "זה היה הפנינג ענק ושמח. מבלי להיגרר לקונוטציות דתיות, הייתי אומר שזה היה מפגש התחזקות של כולנו", אמר לאל-מוניטור שולי דיכטר, מנכ"ל עמותת "יד ביד" המפעילה את בית הספר. "יש פה אירוע רחב יותר מהקהילה המצומצמת יחסית של 'יד ביד'", הוסיף ספורטה.

בצעדה השתתפו ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים (ואפילו כמה חרדים), שמאלנים וימנים, שהצתת בית ספר נחשבת עבורם חצייה דרמטית של קו אדום. יש מי שתיאר את הצעדה כעצרת התעוררות של ההומניות הישראלית, שחוצה גבולות פוליטיים. 

כמה מהמשתתפים חיברו את האירוע רב הצועדים לבחירות הבאות וקרבות. "עוד לא אבדה התקווה לארץ הזו", אמר אחד הצועדים, "עובדה שהממשלה הזו קרסה. עובדה שחוק הלאום לא עובר. עובדה שכל כך הרבה אנשים הגיעו לכאן".

"כן, יש תחושה של תקווה מאוד גדולה", אמר אילן לונאי ויינר, שהגיע לצעדה יחד עם זוגתו ושתי בנותיהם, שאחת מהן לומדת בגן הדו-לשוני ביפו. "יש פה סוגיה שאין לה שני צדדים, זה נושא שאין עליו דיון. תקיפה של בית ספר יסודי – אתה לא יכול להבין ולקבל את הצד השני של זה. הפגנות שמאל הן בדרך כלל מאוד עצובות, אבל כאן הרגשתי שהבנות שלי הן חלק מדור של תקווה".

"אנחנו עצובים כי שרפו את בית הספר", כתבה סמאח סלאימה אגבאריה מנווה שלום, מנהלת עמותת נע"ם (נשים ערביות במרכז), בתום הפעילות באתר ''שיחה מקומית'', "אבל אנחנו שמחים שיש הרבה אנשים שחושבים כמונו, ורוצים להיות ביחד".

בית הספר, שבו לומדים 620 תלמידים מכיתה א' ועד י"ב, הפך למוקד עלייה לרגל ועוגן של התעניינות אחרי הצתתו: שרת המשפטים (לשעבר) ציפי לבני הגיעה אליו לביקור; הרב בני לאו העביר בו את דרשתו השבועית; שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, ביקר במקום עם רעייתו; תלמידיו יצאו לפעילות בבית הנשיא רובי ריבלין וקיימו שם יום לימודים. קבוצת הפועל קטמון קיימה משחק כדורגל עם התלמידים.

שבוע של תמיכה חסרת תקדים במיזם הדו-קיום הקטן נחתם כאמור במפגן עוצמה מרשים. "אנחנו ארגון חברה אזרחית", מדגיש דיכטר יומיים אחרי הצעדה, "אנחנו בונים תשתית חינוכית משותפת ליהודים וערבים. בינתיים רק בחמישה מקומות, אבל בקרוב נפתח במקומות נוספים. זה אומר שאנחנו חייבים להיות ורוצים להיות פתוחים לבעלי כל העמדות הפוליטיות. החלוקה המקובלת בין ימין לשמאל פחות תקפה היום. לא משנה מה תהיה התמונה הפוליטית בישראל - היוזמה שלנו צריכה להחזיק עוד מיליון שנה".

"בימים הבאים נרגע מהתקשורת ומהפוליטיקאים ונחזור לעשות את העבודה היומיומית שלנו", אומר ספורטה, "נעביר הרבה שיעורים שייגעו בעניין האזרחי ומשם נבנה משהו חזק יותר. כל שכבה וכל כיתה תעשינה השנה פרויקטים מיוחדים בתחום הנושא האזרחי, כולל פעילויות משותפות עם בתי ספר באזור".

"אנחנו גם מחזקים וממסדים את הפעילות הקהילתית שלנו באמצעות גיוס כספים, מינוי מארגנים קהילתיים ופעילות לאורך כל היום וכל השנה", אומר דיכטר, "אם תבוא בערב לבית הספר בירושלים, תראה בספריה פעילות תרבותית של בוגרים, גם כאלה שילדיהם לא לומדים בבית הספר. במגרש תראה את קבוצת הכדורסל הערבית-יהודית מתאמנת. הקהילה חיבקה את בית הספר בחודשים האחרונים, ואנחנו עוברים סדרת מבחנים שמדגישים את הכוח הקהילתי. זה יעשה טוב ולא רק לבית הספר".

במישור היותר פרקטי, בית הספר ימנף את תשומת הלב הנוכחית כדי לגדול – גידול שכבר בא לידי ביטוי עוד לפני המאורעות האחרונים, אולם עתה, באופן מפתיע, קיבל רוח גבית עזה. שכבות י"א-י"ב מונות אמנם כיתה אחת כל שכבה, אולם השכבות הצעירות כבר מונות שתי כיתות כל אחת, כך שבבית הספר צפויה צמיחה טבעית. "אין אצלנו נשירה, להיפך, יש בנו התעניינות רבה", מבהיר דיכטר. לדבריו, העמותה מתכוונת לפתוח כיתות א' גם בערים יפו וחיפה, שם בשלב הזה פועלים רק גנים של העמותה.

"הייתה אמא אחת שהביעה חשש אחרי המקרה", מספר ספורטה, "אבל כבר למחרת היא ראתה את התמיכה העצומה בנו ואמרה 'זה המקום שלי'. בשבוע האחרון תלמידים שעזבו אותנו בשנים קודמות באו ללמוד כאן. אף אחד לא נשר. בהרשמה לשנה הבאה תהיה התעניינות רבה מאוד בבית הספר, כך אנו מקווים ומאמינים".

More from Yuval Avivi

Recommended Articles