דילוג לתוכן העיקרי

ארדואן שוב תוקף את ארצות הברית בנושא הסורי, ימים לאחר ביקורו של ביידן

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מכנה את ארה"ב "חצופה" ביחס לסוריה, ומוסיף שהמערב אוהב לראות ילדים מוסלמים מתים; ישראל מעדיפה את הארכת שיחות הגרעין עם איראן על פני עסקה גרועה.
U.S. Vice President Joe Biden (L) meets with Turkey's President Tayyip Erdogan at Beylerbeyi Palace in Istanbul November 22, 2014. REUTERS/Murad Sezer (TURKEY - Tags: POLITICS) - RTR4F5NS

האם טורקיה באמת חברה בקואליציה למיגור המדינה האיסלאמית?

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אמר ב-26 בנובמבר כי הוא "מתנגד לחוצפה, לפזיזות ולתביעות האינסופיות", שמגיעות "ממרחק של 12,000 קילומטרים". זה היה האחרון בסדרה של חצי ביקורת לא-כל-כך-מרומזת כלפי מדיניות ארצות הברית בסוריה.

התפרצותו של ארדואן אירעה ארבעה ימים מתום ביקורו בטורקיה של סגן הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן. ביידן היה האחרון בזרם כביכול אינסופי של בכירי ממשל אמריקאי שביקרו לאחרונה באנקרה. הוא דיבר בביקורו על הקשרים "העמוקים" בין ארצו לבין טורקיה ועל כך שארצות הברית "זקוקה" לטורקיה. סגן הנשיא האמריקאי גם שיבח את טורקיה על השינוי שחל לעת עתה ביחסיה עם עיראק, כפי שדיווח השבוע סמיח אידיז, וכן על האופן שבו מתמודדת טורקיה עם קרוב ל-1.6 מיליון פליטים סוריים בשטחה (נציב האו"ם לפליטים מעריך כי מדובר בערך ב-1.1 מיליון).

למרות השבחים הנדושים והצפויים שהושמעו בפומבי, ביקורו של ביידן - כמו אלה של כל בכירי הממשל לפניו – היווה בעצם כישלון עבור הקואליציה למיגור המדינה האיסלאמית (דאע"ש). ארדואן מעדיף להשתמש בתמיכתו בפעילות נגד דאע"ש כקלף מיקוח, כדי להשיג בתמורה תמיכה אמריקאית באזור חיץ או בסגר אווירי בתוך סוריה. לא שנשיא טורקיה, או שאר הגורמים שמקדמים תוכנית דומה, מציגים אסטרטגיות כלשהן ל"יום שאחרי" המלחמה בסוריה; לא שהם מסבירים כיצד אזור החיץ או "הכפלת המחויבות" כלפי האופוזיציה הסורית אמורים לשים קץ למלחמה ולהרס המוחלט של מה שעוד נותר מסוריה; או משרטטים מתווה שיאפשר לארצות הברית להימנע מתרחיש של לוב שנייה או של עיראק שנייה (דהיינו, מדינה כושלת או כיבוש ארוך), אם זו תפעל להחלפת המשטר הסורי; או מזהים מאין יגיע הכוח שאמור לייצב את המדינה לאחר הפלת המשטר, בהתחשב במגבלותיהם של המורדים בסוריה; או מבהירים מה ימנע מהג'יהאדיסטים להשתלט על סוריה השסועה בעידן שלאחר אסד, בהתחשב בעובדה שהאופוזיציה חלשה ומפולגת כל כך.

חוסר נכונותה של טורקיה להילחם בדאע"ש ובארגוני טרור אחרים עומד בניגוד לעמדתן של בנות ברית אמריקאיות כמו סעודיה, איחוד האמירויות, ירדן ובחריין, ואפילו איראן; לכולן יש אמנם הסתייגוית ממדיניות ארצות הברית, ובכל זאת הן נכונות לצאת לפעולה נגד טרוריסטים בסוריה ובעיראק.

ברוס ריידל כותב על סעודיה - שחשפה השבוע בתוך הממלכה פעילות של תא טרור המסונף לדאע"ש - ומסביר שהיא נאבקת בין הצורך לבלום את האיום מצד דאע"ש לבין היריבות האזורית עם איראן, ובכל זאת מגלמת תפקיד מוביל בקואליציה נגד דאע"ש. חוסיין מוסביאן מציין שעם "הכוחות שפועלים על הקרקע" ונלחמים בדאע"ש - פרט למורדים הסורים שארצות הברית תומכת בהם - נמנים גם צבא עיראק וסוריה, וכן החיזבאללה, שזוכים כולם לתמיכתה של איראן. לדברי מוסביאן, טהרן תהיה כנראה אף מוכנה לעשות יותר, אם יושג הסכם גרעין.

עלי האשם מדווח השבוע על התפקיד שממלא ארגון חיזבאללה בעיראק, ואילו עלי מאמורי מתעד את נוכחותו הבולטת של קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס האיראני, שמסייע לצבא עיראק במלחמה נגד דאע"ש. נשיא כורדיסטאן העיראקית, מסעוד ברזאני, שכוחותיו גם הם נמצאים על קו החזית כדי להילחם בדאע"ש, שיבח את התפקיד שממלאת איראן, ואמר באוגוסט ש"איראן הייתה המדינה הראשונה שסיפקה לנו כלי נשק ותחמושת", כדי להתייצב מול כוחות דאע"ש בדרכם לארביל. מטוסי הקרב של צבא סוריה הפציצו ב-25 בנובמבר את א-רקה, מעוז של דאע"ש, אך האמריקאים האשימו את הסורים שבהפצצות נהרגו גם אזרחים רבים. כוחות הקואליציה שמובילה ארצות הברית ביצעו גם הם תקיפות אוויריות נגד דאע"ש בא-רקה במהלך השבוע.

רק ארדואן נותר חריג בתוך הקואליציה, בהתחשב בפעולות שנוקטות שאר המעצמות האזוריות. המדיניות שלו והצהרותיו צריכים לעורר תהיות רחבות יותר באשר לכיוונה של מדיניות החוץ הטורקית, כולל המשמעות לגבי מועמדותה של טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי ותפקידה בברית נאט"ו. לדברי אידיז, נדמה שארדואן זונח את בקשת ההצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופי. ב-28 בנובמבר, ערב ביקורו של האפיפיור פרנציסקוס בטורקיה, התנסח ארדואן במילים אלה לגבי מדינות המערב: "תאמינו לי, הם לא אוהבים אותנו", כך דיווחה סוכנות הידיעות הצרפתית. "הם נראים כמו ידידים, אבל הם רק רוצים במותנו – הם אוהבים לראות את ילדינו מתים. כמה זמן עוד נסבול את זה?"

ארצות הברית ודאי תתעייף בקרוב מהמאמץ חסר התועלת והבלתי משתלם לשכנע את טורקיה, והיא תדרוש בפשטות מארדואן לבחור צד במלחמתה של ארה''ב נגד הטרוריסטים. במקביל היא תשוב ותבהיר, כפי שכבר אמר לאחרונה הנשיא ברק אובמה, שארצות הברית איננה מתכננת לעת עתה להדיח מתפקידו את הנשיא הסורי בשאר אל-אסד. טורקיה היא בת ברית חיונית מאוד של ארצות הברית, וככזו, עליה למלא תפקיד קונסטרוקטיבי בסוריה ובאזור כולו, אבל המגמה המסתמנת מדאיגה ביותר. ארצות הברית, מבחינתה, אינה "זקוקה" לבסיסים של הטורקים כדי להכשיר מורדים למלחמה בדאע"ש ובאסד; היא לא "זקוקה" לכוחות הצבא הטורקי בסוריה; והיא ודאי לא "זקוקה" לאזור חיץ או לסגר אווירי, אלא אם וושינגטון רוצה לשקוע בביצה טובענית. לא, הקואליציה "זקוקה" לכך שטורקיה תכה - חזק - בנתיב הטרוריסטים וברשתות המסחר והכספים העוברים דרך טורקיה אל תוך סוריה, אשר תרמו לעלייתם של ארגוני הטרור בשלוש השנים האחרונות. הגברת מאמציה של טורקיה באבטחת הגבולות ושיתוף פעולה מצדה במלחמה בטרור יהוו תרומה משמעותית לקואליציה. נדמה שאין זו בקשה מוגזמת, גם אם אנקרה חולקת על גישתה של ארצות הברית כלפי אסד.

בטור הזה כתבנו ב-16 בנובמבר שהסיכוי לחתימה על עסקת הגרעין עם איראן, והפוטנציאל לשיתוף פעולה אזורי עמה, הם המפתח ליישובם של רבים מהסכסוכים באזור, כולל פתרון פוליטי בסוריה והשאלה אם אסד ישאר בתפקידו או שיודח: "האינטרסים של ארצות הברית - למגר את דאע"ש ולהשיג פתרון פוליטי שישים קץ למלחמה בסוריה - תלויים בטיב הקשרים שבין איראן לדמשק. לארצות הברית אין גישה למשא ומתן עם אסד, אבל לאיראן יש. כמו בנות בריתה של וושינגטון באזור, גם לאיראן יש עמידות גבוהה לשפיכות הדמים בסוריה. אם ארצות הברית תוציא את איראן מהסוגיה הסורית, ובמיוחד מנושא הדחתו של אסד, הקלף של איראן יהיה יכולתה לדרדר את המצב הקשה בסוריה מן הפח אל הפחת. איראן לאו דווקא מעוניינת בהישרדותו של אסד בכל מחיר. תוכנית ארבע הנקודות שהציעה איראן לפתרון המשבר בסוריה כוללת ביזור של רבות מסמכויות הנשיא הסורי. בכירים איראניים אף אותתו בפרטיות שאסד, בנסיבות מתאימות, לא יהיה לגמרי חסין, אבל שיחות שכאלה - כדי שאכן ישאו פרי - יכולות להתקיים אך ורק באקלים של שיתוף פעולה איראני, ולא של עימות חזיתי. אחרת, איראן פשוט תתבצר בעמדותיה והמלחמה תימשך".

ישראל מקבלת את הארכת שיחות הגרעין עם איראן

ההכרזה על הארכה של שבעה חודשים בשיחות הגרעין בין פורום המדינות P5+1 לבין איראן עוררה תגובות ברחבי האזור. לורה רוזן מדווחת מווינה שהושגה התקדמות סמוך לתאריך היעד של 24 בנובמבר, אבל המשקיפים עדיין חלוקים לגבי השאלה אם ניתן בהמשך לכך להגיע להסכם מוגמר בחודשים הקרובים.

בן כספית כותב על המאמצים הדיפלומטיים הקדחתניים של ישראל בניסיון לסכל את מה שנחשב בעיניה הסכם גרוע: "ישראל השקיעה אנרגיה אדירה בתחום. את המאמץ ריכז השר לענייני מודיעין, יובל שטייניץ, שהפך בחודשים האחרונים, ובעיקר בשבועות האחרונים, ל'נוסע מתמיד' וחרש את הבירות הרלוונטיות לאורך ולרוחב. שטייניץ לא היה לבד. חוץ ממנו, הרבו לנסוע גם בכירי מודיעין ישראלים שהציגו בפני עמיתיהם בבירות רלוונטיות שונות מסמכים מודיעיניים, מידע מודיעיני והרבה מאוד אינפורמציה חדשה, שהושגה על ידי המוסד הישראלי וגורמי מודיעין ישראלים נוספים, באשר לסכנה הגלומה באותו 'הסדר רע'.

"לקראת ההגעה לתאריך הדד-ליין השבוע [24 בנובמבר בלילה], הגביר השר שטייניץ את פעילותו וקיים עוד שני ביקורי בזק בלונדון ובפאריס, פלוס פגישה עם שר החוץ הגרמני פרנק ולטר שטיינמאייר. המסר של שטייניץ, שמגיע תמיד כשהוא מגובה במודיעין, בהערכות מומחים ובניתוחים שונים, הוא כי 'ההסכם שעליו מדובר הוא הסכם גרוע, יש בו פרצות גדולות שמעמידות אותו על כרעי תרנגולת. אם הפרצות הללו לא ייסגרו, עדיף לא להגיע להסכם כלל, מאשר לחתום על ההסכם הנוכחי'".

תא"ל במיל' מיכאל הרצוג כותב שמבחינת ישראל הארכת שיחות הגרעין היא הרע במיעוטו, כי "לאמיתו של דבר, יכולת ההשפעה של ישראל על יחסי המערב ואיראן פחתה מאוד. אמינות האופציה הצבאית שלה (שעדיין קיימת) ירדה בעיניי ארה"ב ואיראן, ויחסיה המתוחים של ישראל עם ממשל אובמה מקשים על ניהול דיאלוג פתוח ברמות ההנהגה. בשלב זה, וכל עוד איראן איננה פורצת אל עבר הסף הקריטי, לא נותר לישראל אלא להטיל יהבה על המשך הסרבנות האיראנית מזה ועל קשיחות הקונגרס האמריקאי מזה".

עדכון:

ה''וול סטריט ז'ורנל'' דיווח ב-1 בדצמבר כי ארצות הברית וטורקיה עשויות להסכים על שימוש אמריקאי בבסיס חיל האוויר אינצ'רליק, ועל  סגר אווירי מוגבל בצפון סוריה.

More from Week in Review

Recommended Articles