עד למבצע צוק איתן נהנה השר לשעבר מהליכוד, משה כחלון, מתוצאות טובות בסקרים. מפלגה תיאורטית בראשותו, שטרם הוקמה, גרפה בין עשרה ל-14 מנדטים. כחלון, שגמל בלבו שלא לחזור לליכוד כל עוד בנימין נתניהו במפלגה, העריך בשיחות סגורות עם גורמים פוליטיים כי בבחירות הבאות עשויה להתחולל דרמה: קואליציה של ראשי מפלגות תתגבש נגד נתניהו, ותחסום את דרכו לכהונה רביעית בראשות הממשלה.
על פי הערכות, שהולכות ומתבססות, בבחירות הבאות ימשיך תהליך הפיצול במערכת הפוליטית. בכנסת יהיו שש מפלגות בינוניות, או בינוניות פלוס, שכל אחד מהעומדים בראשן יוכל לכאורה להרכיב את הממשלה הבאה: הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, מפלגת העבודה, יש עתיד ומפלגתו של כחלון. במצב הזה, גם אם הליכוד בראשות נתניהו תהיה המפלגה עם מספר המנדטים הגדול מכולן, ניתן יהיה למנוע ממנו את הרכבת הממשלה באמצעות ברית שתחסום אותו. על פי החוק, נשיא המדינה מטיל את הרכבת הממשלה על המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר להצליח במשימה – לאו דווקא ראש המפלגה הגדולה.
