דילוג לתוכן העיקרי

Israel gained upper hand in final days of war

נסיגת כוחות הקרקע והתמקדות בתקיפות מן האוויר העניקו לישראל יתרון בימיה האחרונים של המלחמה, ואפשרו לה ללחוץ על תנועות ההתנגדות הפלסטיניות כדי להגיע להפסקת אש. ובכל זאת, איום הרקטות לא חוסל.
Palestinians gather around the remains of a commercial center, which witnesses said was hit by an Israeli air strike on Saturday, in Rafah in the southern Gaza Strip August 24, 2014. Egypt called on Israel and the Palestinians on Saturday to halt hostilities and resume peace talks, but both sides kept up attacks, including an Israeli air strike which destroyed a residential tower block in the centre of Gaza City. Hamas militants also fired rockets at Israel, hitting the southern city of Beersheba, where two

העיר עזה, רצועת עזה. גברים, נשים וילדים יצאו לרחובות הרצועה, דקות אחדות אחרי שבע בערב לאחר סיומם סוף סוף של 51 ימי לחימה [26 באוגוסט]. מאות הצטופפו ברחובות והניפו דגלים של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי; מיעוטם הניפו דגלים של פת"ח ושל החזית העממית לשחרור פלסטין.

ילדה קטנה בשם חאלה משרבבת את ראשה מחוץ למכונית ומריעה "גדודי עז א-דין!", גברים ונשים אחרים  שואגים משמחה על סיומה של המלחמה. רמקולים משמיעים בקולי קולות שירים פטריוטים, והקריאות "אללה הוא אכבר, אללה הוא אכבר, ההתנגדות ניצחה" נשמעות מהרמקולים של המסגדים.

זהו רגע היסטורי, אף שהאזרחים מתארים זאת בדרכים שונות. אום פאיז (בת 45) אומרת כי "זהו יום ניצחון", ומודה לאל. "במהרה נחגוג גם את שחרור ירושלים, אך לעולם לא נשכח את השהידים", היא ממשיכה בקול סדוק ופורצת בבכי.

כך הסתיים לו היום הזה של ה-28 באוגוסט, אף שתחילתו הייתה שונה לגמרי. תושבי עזה הוכו בהלם בעת שכוחות ישראלים טיווחו בשעות הבוקר המוקדמות שני בניני מגורים - המתחם האיטלקי ומגדל באשה - באזורים השוקקים ביותר של העיר עזה.

תחנת הרדיו "סאווט אל-שעב" שבמגדל באשה, וכן כמה לשכות עיתונות אחרות, הפכו לעיי חורבות. עורך תחנת הרדיו, שאדי אבו שאדאק, שוחח עם אל-מוניטור על רקע המגדל ההרוס, שחסם כעת את רחוב אל-סלאסיני ובניני ציבור מרכזיים אחרים. "קצין מכוחות הכיבוש התקשר לשומר המגדל והודיע לו לפנות את הבניין מיושביו, כי הם עומדים לתקוף תוך 20 דקות. השומר העביר לנו את המסר, ומיהרנו להזהיר את כל המשפחות שנמלטו מצפון הרצועה ועברו להתגורר במגדל, כמו גם את כל העיתונאים, כדי שיעזבו מיד את הבניין. ואז נמלטנו כמה שיותר מהר". עוד הוסיף ואמר, שכלי-הטיס ירה שתי רקטות מונחות  אל הבניין ולאחר מכן הפגיז אותו מול עיניהם, שעה שעמדו מוכי-הלם וחסרי-אונים.

 

המתחם האיטלקי בשכונת "אל-נאסר" נחשב אחד המגדלים הגבוהים בעזה. חלק מהבניין נותר על תילו, אף שכלי-הטיס הישראלי הפגיז אותו שש פעמים.

טארק אבו חסן, עד ראייה והבעלים של חנות במתחם, סיפר לאל-מוניטור: "לא האמנו שהם עומדים לתקוף את המגדל. כשהתקשרו לאחד הדיירים ואיימו שהם עומדים לירות על המגדל, לא עזבנו את המקום עד ששוגרה הרקטה המונחית הראשונה".

תוך כדי נבירה בהריסות חנותו אחר כל פריט ריהוט שמיש, הוסיף ואמר: "חשבנו שזה האזור הבטוח ביותר בזמן המלחמה, תראי איזה סיוט הוא הפך להיות. יש כאן עדיין רקטה אחת שלא התפוצצה".

המלחמה שינתה כיוון בארבעת ימיה האחרונים. כלי-הטיס החלו לטווח שכונות של בני המעמד הבינוני והגבוה, לשם נמלטו מאות משפחות מהשכונות הגובלות בסג'עייה ובבית חנון, מתוך מחשבה שכאן יהיו מוגנות יותר.

כך למשל ב-23 באוגוסט, לאור יום, מטוסי אף-16 ירו שתי רקטות אל יסודותיו של "זאפר 4", בניין בן 14 קומות בשכונה המודרנית "תל אל-הווא". אף אחד מתושבי העיר לעולם לא ישכח את תמונת קריסתו.

הפרשן הפוליטי אכרם עטאללה רואה בירי אל עבר מגדלי מגורים קריאת השכמה לפלסטינים; כדי שיבינו מה ישראל מסוגלת לעשות, וגם כמסר מהאוייב כדי להראות שהוא מוכן להמשיך עם המלחמה, גם אם זה יוביל להרס המוחלט של עזה. "יותר משהשפיע על הקרב עצמו, השפיע הרס המגדלים על דעת הקהל הפלסטינית", אמר עטאללה לאל-מוניטור.

תנועות ההתנגדות שיגרו מדי יום ביומו למעלה ממאה רקטות ופגזי מרגמה אל עבר יישובי ישראל הגובלים בעזה. עם זאת, השימוש במנהרות ללחימה תת-קרקעית, כפי שעשתה ההתנגדות בחודש הראשון למלחמה, פחת משמעותית לאחר שישראל נסוגה מהשטח והתמקדה בתקיפות מן האוויר.

במסגרת ניתוח שינוי כיוון הקרבות, עטאללה מסביר לאל-מוניטור: "כשפסקו הקרבות הקרקעיים, ישראל החלה להחזיר לעצמה את השליטה בסוגיית ההסכמה להפסקת אש. זה השפיע מאוד על המורל של הפלסטינים ושל תנועות ההתנגדות, במיוחד לאחר שהן נרגעו במהלך 12 הימים של הפסקת אש זמנית, ולאחר שבחרו בפתרון פוליטי כדי למנוע אבדות בנפש ככל האפשר".

עטאללה סבור כי לאחר אותה הפוגה בת 12 יום ישראל החלה להיערך להתקפה רצינית , מתוך כוונה להסלים את ההתנגשויות ולהפוך אותן לאלימות מתמיד. זאת בנוסף להתנקשות בהנהגה הדרומית של גדודי עז א-דין אל-קסאם. "המודיעין המדויק שקיבלה ישראל בעניין הנהגת אל-קסאם אפשר לה לזכות בנקודות בשדה הקרב", הוא אומר.

עטאללה אישר כי מאותו רגע השתנתה המגמה; ישראל העדיפה להשתמש בכלי-טיס ולהעצים את מספר התקיפות, מה שהוביל לצמצום במספר ובטווח של שיגורי הרקטות בידי כוחות ההתנגדות, האריך את המלחמה והחליש את התגבורת הפוטנציאלית.

לדבריו, "היו לזה השלכות פוליטיות. בתחילת המלחמה, סירבה ההתנגדות לכל הפסקת אש, והצהירה כי תיעתר לה אך ורק בתנאים מחמירים. בסופו של דבר, ישראל הייתה הגורם שהחליט על מועד הפסקת האש".

מנהיגי הג'יהאד האסלאמי וחמאס גם יחד עלו לשידור, לראשונה מאז תחילת המלחמה, כשעה לאחר ההכרזה על הפסקת אש. זאת כדי להצהיר על סיום המלחמה ועל ההיענות המלאה לתנאיה, ולהכריז על ניצחון ההתנגדות.

עטאללה מאמין שבפוליטיקה  אין נכון לא נכון. חמאס זכה בכמה נקודות במלחמה הזו, אבל כך גם ישראל. לדבריו, "הכול יחסי. כשישראל יצאה לפעולה קרקעית, ארונות קבורה נשלחו בחזרה לישראל על בסיס יומי. אבל אחרי הנסיגה הקרקעית, כבר לא היו ארונות קבורה ורבים חשו בנסיגה מסוימת אצל כוחות ההתנגדות".

דקות לפני הפסקת האש, הכריז חמאס על מותם של שני חיילים ישראלים. בתקשורת הישראלית דווח כי הם היו אזרחים. "מותם של החיילים הישראלים מוכיח שישראל נכשלה במטרה העיקרית שהציבה לעצמה בתחילת המלחמה - לחסל את איום הרקטות. כך ירד המסך על רגעיה האחרונים של התבוסה הישראלית וניצחונה של ההתנגדות", סיכם עטאללה.

More from Asmaa al-Ghoul

Recommended Articles