קראו
מכל החיילים שנהרגו בקרבות בין ישראל וחמאס, דומה שסיפורם של שלושה מהם כבש את לב הישראלים. הם בכו עליהם כמו היו חלק ממשפחתם, ליוו אותם בדרכם האחרונה כמו היו חלק בלתי נפרד מחייהם. רק מעטים בישראל הכירו את השלושה וספק אם לולא המלחמה, היו שומעים עליהם. זהו סיפורם של שלושה צעירים יהודים שנפרדו מהוריהם ומבני משפחתם, עלו לישראל, התגייסו לצבא, השתלבו באחת היחידות הקרביות ביותר בצה"ל ומצאו את מותם במלחמה.
תחילה נהרג שון כרמלי. בגיל 16 נפרד מבני משפחתו בטקסס ועלה לישראל. כעבור שנתיים התגייס לצבא וביקש להתנדב לחטיבת גולני, אחת היחידות הקרביות בצבא. חבריו תיארו אותו כצעיר מופנם, שהתבייש כל אימת ששהה ליד חבריו "הצברים", ילידי הארץ. הם דיברו בקול ובביטחון עצמי, הוא דיבר בשקט, אפילו בלחש. חלק מהמורשת שהביא עמו מארצות הברית.
