ושוב, כך נראה, ישראל לא העריכה נכון את חמאס. בימים האחרונים של מבצע צוק איתן, לאחר שהדרג המדיני אישר גיוס של יותר מארבעים אלף חיילי מילואים, ואלפי חיילים הקיפו את עזה בהמתנה לאישור לכניסה קרקעית, נשמעו בישראל קולות שהסבירו לציבור שחמאס ספג מכה משמעותית, שהארגון מתוסכל ומחפש תמונת ניצחון שלא יצליח להשיג, ושחיל האוויר כבר ביצע את רוב המלאכה.
נציגי דובר צה"ל, מפקדי יחידות וחטיבות, ואפילו קצין מודיעין ראשי, תדרכו עיתונאים ישראלים והעבירו להם נתונים ומספרים שנועדו להרשים אותם ולהבהיר לציבור הישראלי שאין סיבה להתבוסס בבוץ של עזה - כלומר בפעולה קרקעית.
בשונה ממבצע עופרת יצוקה, כשדובר צה"ל מנה את מספר ההרוגים הפלסטינים כמדד להצלחת המבצע ולהשגת מטרתו, הפעם נמנו מטרות. 100, 200, 300, בכל יום הוציא צה"ל הודעת סיכום מספרית על המטרות שהותקפו. ביום השמיני של צוק איתן, צה"ל דיווח על יותר מ-1,400 מטרות תקיפה בעזה שכללו משגרי רקטות, מאגרי נשק, בתי פעילים ומוסדות חמאס. 1,400 המטרות האלה היו אמורות להסביר את נקודת היציאה של צה"ל מהמבצע ולהוביל להפסקת אש.
אבל ניסיון העבר מלמד שפגיעה בתשתיות, פגיעה במשגרים והריסת בתי פעילים אינן נחשבות בעיני חמאס לפגיעה גדולה, אלא למחיר נסבל שניתן לקום אחריו ואף להתחזק בזכותו. איש ממנהיגי חמאס הבכירים בדרג הצבאי או המדיני לא נפגע, כי כולם היו מחופרים בבונקרים עמידים. הרס תשתיות ופגיעה במאגר רקטות ומשגרים אינם מחסלים ארגון, אלא מחלישים אותו לפרק זמן מסוים.
אם להשתמש בהשאלה במונח שטבע מפקד חיל האוויר לשעבר ורמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה, דן חלוץ, חמאס בקושי ספג מכה קלה בקסאם, ולכן הוא גם התעלם מהמתווה של מצרים להפסקת אש. ברגע האמת - השעה תשע בבוקר שבה הפסקת האש אמורה הייתה להיכנס לתוקף - המשיך הארגון לשגר רקטות לעבר ישראל כדי להראות שלא הוכה אנושות, לא הוכנע ולא נכנע.
למי שנדרשה הוכחה נוספת, התברר שוב שהזרוע הצבאית של חמאס השתלטה על התנועה. מכאן ואילך זוהי הזרוע הצבאית אשר מכתיבה את מהלכיה לדרג המדיני - שמהיום הראשון למשבר, כאשר שלושת הנערים הישראלים, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח נחטפו, העדיף לשמור על פרופיל נמוך.
ככול שחלפו ימי המבצע, וחיילי המילואים שגויסו נותרו מחוץ לעזה, חמאס פירש זאת כאקט של חולשה ישראלית. ולכן, גם אם תושג בקרוב הפסקת אש, היא תתבטא בהפוגה קלה בלבד, הכנה לסיבוב דמים מורכב ומסוכן יותר עבור ישראל. חמאס יפיק לקחים, כפי שהפיק משני המבצעים הקודמים, עופרת יצוקה ועמוד ענן, ויגיע ליכולות גדולות יותר. ספק רב אם בעימות הבא כיפת ברזל תעניק שוב מטריה כמעט הרמטית ויעילה כל כך לתושבי ישראל.
ולכן, הגיע רגע האמת. כעת צריך להתמודד עם השאלה האם מאזן ההרתעה שביקשה ישראל ליצור מול חמאס במבצע צוק איתן היה יעיל ומרתיע דיו. מטח הרקטות לעבר ישראל, שעה בלבד אחרי שהפסקת האש אמורה הייתה להיכנס לתוקף, מוכיח שלא.
ישראל עומדת היום בפני איום אסטרטגי-ביטחוני מול עזה של חמאס. עליה להחליט עכשיו אם הפסקת אש, שתחזיק מעמד שנה או שנתיים במקרה הטוב, היא המהלך הנכון עבורה ועבור ביטחון אזרחיה. לישראל יש כעת הזדמנות, אולי חד פעמית, לנצל את העובדה שגם מצרים רואה בחמאס אויב. עבד אל פתח סיסי, נשיא מצרים החדש, רואה בסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים ארגון טרור, והיה שמח מאוד אם היה מוכרע בשדה הקרב.
זה הזמן לשיתוף פעולה ישראלי-מצרי,
אשר יאפשר לרשות הפלסטינית כניסה מחודשת לעזה. כניסה כזאת תיתכן רק אם חמאס יספוג מהלומה אמיתית שתזעזע את הנהגתו. זה לא יקרה בתקיפה של מטרות מהאוויר. זה יכול להתרחש רק אם ישראל תממש את איומיה באמצעות עשרות אלפי חיילי המילואים שגויסו בצו 8. זו החלטה לא פשוטה, מורכבת, אבל רגע האין ברירה מול חמאס הגיע עכשיו.
ניתן אולי היה להימנע מכך אם ישראל הייתה מתנהלת בתבונה במהלך השנים מול חמאס, מרגע היבחרו בינואר 2006. או לחלופין, אם ישראל הייתה מתנהלת בתבונה לפחות בימים האחרונים. אבל כעת לא ניתן לחזור לאחור.
בישראל נהוג לחשוב שכל עזה היא חמאס ושכל תושביה אוהדים את התנועה המיליטנטית. אבל כפי שכבר נכתב כאן, התנועה הביאה רק סבל, הרס וחורבן לעזה. משהשתלטה הזרוע הצבאית גם על הנתיב האזרחי, האופק נראה שחור יותר, עבור תושבי הרצועה, כמו גם עבור ישראל. מיליון וחצי תושבי הרצועה שחוו שמונה שנות סיוט תחת שלטון חמאס היו שמחים להיפטר מעול הארגון.
שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל ומצרים, כשמאחורי הקלעים תהיה גם הרשות הפלסטינית של אבו מאזן, הוא אפשרי. מעבר רפיח, החמצן של עזה, יכול להיפתח על ידי מצרים רק אם אנשי הרשות של אבו מאזן ישלטו עליו. האם מישהו חושב שתושבי עזה יסרבו לקבל את אנשי הפת"ח בגבול רפיח? זה מסובך, מורכב, אבל אחרי מאות רקטות לעבר ישראל, למרכזי תל אביב, חיפה וירושלים, נוסף לערי הדרום, זהו מהלך מתבקש.
"חמאס אשם וחמאס ישלם", אמר ראש הממשלה בתחילת המשבר. כעת, אסור להכרזה הזו להישאר בגדר סיסמה - אחרת זוהי רק ההתחלה של הסבב הבא.