נאום המפות של יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בכנס הרצליה לחץ על הנקודה החלשה ביותר בחבל הדק שעליו מתמרן ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאז נאום בר אילן, שבשבוע הבא (15 ביוני) ימלאו לו חמש שנים, גורף נתניהו הון פוליטי עצום מהכרזתו על תמיכה בפתרון שתי המדינות. על החבל הזה תלויה הקואליציה שכוללת את ה"אחים", יאיר לפיד ונפתלי בנט. כל עוד ההצהרה הכללית מבר אילן אינה נוגעת בגבול שבין אותן שתי מדינות, אין גבול גם לידידות בין לפיד לבנט. הראשון יכול לפזר סיסמאות על הצורך להתכנס בגושי התנחלויות, והשני יכול לזרוק באוויר הצעה לספח גושי התנחלויות. ונתניהו? הוא מניח לנערים לשחק לפניו, מצליף ביד אחת בנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) ובשנייה חותם על עוד תוכניות בנייה בהתנחלויות.
נתניהו מבין שמפה המבוססת על גבולות 67' עם חילופי שטחים מאוזנים - הפתרון היחיד המקובל בעולם המערבי והערבי - היא מפת דרכים לסיום דרכה של ממשלתו. לעומת זאת, אם יציג מפה שתשאיר בידי ישראל את גוש אריאל, בקעת הירדן, חברון וירושלים רבתי, יהיה עליו לנהל את תהליך השלום בעיקר מול אביגדור ליברמן ודני דנון. או אז אפילו ארצות הברית ועוד שבעת המצביעות הנוספות לא יעמדו בדרכם של הפלסטינים לחברות מלאה באו"ם ובדרכה של ישראל לבית הדין הפלילי הבינלאומי.
