דילוג לתוכן העיקרי

השלום מתחיל בבקעת הירדן

רק שיתוף פעולה בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית ימנע את ייבושם של נהר הירדן וים המלח. על כך מסכימים הן השר לשיתוף פעולה אזורי, סילבן שלום, והן דו"ח של "ידידי כדור הארץ המזה"ת". עכשיו רק נותר להתקדם עם התובנה הזו להסדר מדיני בבקעת הירדן.
Tourists walk near evaporation basins in the southern Dead Sea December 16, 2008. Warnings continue that the Dead Sea is slowly but surely drying up, and could be gone completely in 50 years if no action is taken.The water level is dropping at close to one metre (three feet) per year due to a sharp decrease in inflow from the Jordan and other rivers whose waters now irrigate fields.  Picture taken December 16, 2008.  REUTERS/Baz Ratner (ISRAEL ENVIRONMENT TRAVEL) - RTXCYP2

פרסומו הקרוב של מתווה ההסדר עליו שוקד מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, העלה את בקעת הירדן לכותרות. האזור השכוח הזה, המשויך מאז הסכם אוסלו לשטחי C, מוזכר כאחת הסוגיות המדיניות-ביטחוניות המרכזיות.

לרוע המזל, הטבע מסרב להתאים את עצמו ללוח הזמנים הפוליטי. חשיבותו של הנהר לשלוש הדתות המונותיאיסטיות, המונות כמחצית מאוכלוסיית העולם, לא מנעה את ההתעללות, מעשה ידי אדם, שעבר הנהר בעשורים האחרונים. האמונה הנוצרית שיוחנן הטביל את המאמינים הראשונים במי הירדן, המסורת המוסלמית שלפיה מלוויו של הנביא מוחמד קבורים במקום, והסיפור היהודי על בני ישראל שחצו את הנהר בדרכם לארץ כנען – כל אלה לא הצליחו לעצור את ייבושו של הירדן. מפעלי המים של סוריה, ישראל וירדן צמצמו ב-98% (!) את כמות המים הזורמים לנהר, בהשוואה לזרימה הטבעית בשנות הארבעים של המאה שעברה. הדלדול החמור הזה במים גורם למצוקה סביבתית, תרבותית וכלכלית גוברת והולכת. ואולי דווקא מהשילוב זה תצמח ישועתו של הנהר.

בכנס חירום שנערך בירדן בנובמבר 2013, חתמו נציגי הכנסיות במזרח התיכון, הרבנות והוואקף על אמנה בין-דתית הקוראת לפעולת שיקום הנהר. "יש לנו חזון שונה לאזור", נאמר באמנה, "חזון שבו נהר חי ונקי זורם מהכנרת ועד לים המלח. חזון בו החי והצומח באזור מקבלים את המים הנדרשים להם כדי לשגשג. חזון בו המעיינות נובעים כפי שנבעו באלף השנים האחרונות, ובו המים המשמשים לצורכי האדם מחולקים באופן שווה בין האומות החולקות אותם".

ארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון", שאת עתירתם בנוגע לטרסות של הכפר בתיר הזכרתי בשבוע שעבר, עוסק בשנים האחרונות בבחינה ובקידום של תכניות לשיקום נהר הירדן הדרומי. צוות מומחים מטעם הארגון בישראל, ירדן והרשות הפלסטינית שבדק את התכניות קבע, כי ללא שיתוף פעולה אזורי, או למצער תיאום אזורי, פרויקט השיקום לא יהיה כדאי מבחינה כלכלית לשלושת הצדדים.

בדו"ח כלכלי שחיברו, בין היתר, פרופ' ניר בקר וצוותו וסאא'ב במיה מהרשות הפלסטינית, נכתב, כי שיקום האזור צפוי להגדיל את הכנסותיהן של שלוש המדינות מתיירות צליינית במאות מיליוני דולרים לשנה. בין השאר, ממליצים החוקרים על פיתוח "אי השלום" - תיירות אקולוגית הכוללת תעלות מים ואדמות בוץ במקום שבו מתמזג הירמוך עם הירדן. גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי של ארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון", סבור כי כל שנדרש לשיקום הנהר הוא מעט חזון ושיתוף פעולה רציף ואפקטיבי בין שלוש הממשלות.

הירידה הדרמטית בכמות המים שמגיעה מהירדן משפיעה לרעה על מצבו של ים המלח. החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים ירד מפלס ים המלח בארבעים מטרים בקירוב. ירידת המפלס גרמה לייבוש האגן הדרומי, נסיגת חופים,  היווצרות בולענים ופגיעה בתשתיות ובסביבה. גם כאן, מתברר, הפתרון טמון בשיתוף פעולה בין שלושת השכנים לנהר.

לפני חודשיים (9 בדצמבר 2013) השתתף השר סילבן שלום, מבכירי הליכוד, בטקס חתימה חגיגי במטה הבנק העולמי בוושינגטון על הסכם אזורי להנחת מוליך בן ארבעה צינורות מים סוף לים המלח. בעומדו לצידם של שר המים של ירדן, חאסם אל-נאסר, ושר המים הפלסטיני, שאדאר אטילי ראל, אמר השר לשיתוף פעולה אזורי ושר התשתיות, כי הפרויקט הידוע בשם "תעלת הימים", "מגשים את חזונו של הרצל להקמת תעלת הימים".

זאת אף זאת: שלום הסביר כי מדובר "בעוד נדבך לשלום עם הפלסטינים", שיביא לשיתוף פעולה אסטרטגי, כלכלי ומדיני". בתום הטקס אמר שלום לתקשורת, כי "הנזק הכלכלי של אי-עשיית כלום הוא גדול יותר מעלות הפרויקט. נקווה שההסכם הזה יהיה פתח של תקווה לשלום כולל באזור."

דא עקא ששיתוף פעולה עם הפלסטינים בפרויקטים לאורך הירדן (שמבטיחים לישראל דיווידנדים כלכליים וסביבתיים) לחוד, והעברת שטחים לאורך הירדן (החיוניים להקמת מדינה פלסטינית בת קיימא) לחוד. בטקס חגיגי אחר, קבלת אות יקיר בקעת הירדן, שנערך במאי 2012 במועצה האזורית בקעת הירדן הכריז השר שלום, כי בקעת הירדן היא "סיפור ההצלחה הישראלי" והבטיח כי "היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ונצחית בריבונותנו מאז ולתמיד". שלום, כמו רוב חבריו בהנהגת הליכוד, מדבר שלום, אך מעודד "אי עשיית כלום" לקידום הסדר שלום.

איך פתרון שתי מדינות מסתדר עם הנצחת המצב, שבו 85% משטחי בקעת הירדן וצפון ים המלח, המהווים יותר מרבע משטח הגדה המערבית - חסומים בפני הפלסטינים ו-83.4% מאדמות הבקעה מצויים בשטח השיפוט של המועצות המקומיות היהודיות? כלום אפשרי לטעת בלבם של תושבי האזור הפלסטינים תקווה לשלום צודק, בשעה שהשלטון הישראלי מונע מיישובים אחדים להתחבר לרשת המים ומאלץ אותם להסתפק בצריכה יומית של כ-20 ליטר לנפש בלבד, אחד חלקי 23 מהצריכה היומית של השכן בהתנחלות הסמוכה? האם יש ישראלי בר דעת שמאמין, כי הנשיא מחמוד עבאס ייתן לישראל במתנה את האזור שבו מצויים מרבית מקורות המים של הגדה המערבית (28 מתוך 42 מקידוחי המים של ישראל בגדה נמצאים בבקעה)?

ליתר ביטחון התיישבו בסוף השבוע כ-300 פעילי הוועדות העממיות הפלסטיניות בבתים נטושים, הנמצאים על אדמתה של הכנסייה האורתודוקסית באתר עין חיג'לה שמצפון לים המלח. הפעילים הכריזו על קמפיין בשם "מלח הארץ", שמטרתו סיכול ממוקד של הסכם מדיני שיכלול ויתור על ריבונות פלסטינית מלאה בבקעת הירדן. ישראלים שגורלם של נהר הירדן וים המלח קרוב באמת ללבם, ואלה מהם שבאמת מעוניינים בסיום הסכסוך, צריכים להתחיל לשנן את המילים "בקעת הירדן וצפון ים המלח הפלסטיניים".

More from Akiva Eldar

Recommended Articles