מאז עלתה לשלטון מפלגת הפיתוח והצדק (AKP), לפני יותר מעשר שנים, טען ללא הרף ראש הממשלה, רג'פ טאיפ ארדואן, כי כדי להבטיח את יציבות השלטון בטורקיה ואת רווחתה הכלכלית המדינה זקוקה לממשלה חד-מפלגתית. רבים ראו בגישתו זו התייחסות לתקרית שאירעה בפברואר 2001, כשבמהלך ישיבה של המועצה לביטחון לאומי, השליך נשיא טורקיה באותה עת אהמט נג'דט סזר את ספר החוקה בפניו של בולנט אג'וויט, ראש הממשלה הקואליציונית. התקרית חוללה סערה כלכלית גדולה, והביאה את הטורקים לסלק ממוקדי השלטון את המפלגות הפוליטיות של הזרם המרכזי ולהעניק הזדמנות לממשלתו של ארדואן, שהייתה אז חדשה ובלתי-מנוסה. אך השנים שחלפו מאז הוכיחו כי האיום על יציבותה הכלכלית והפוליטית של טורקיה איננו ממשלה חד-מפלגתית או רב-מפלגתית - וגם לא המחנה החילוני או האיסלאמי - אלא מערכת דמוקרטית חלשה מדי, המתאפיינת בהיעדר בלמים ואיזונים אמיתיים.
הדוגמה האחרונה לכך עלתה לכותרות בבוקר 24 בפברואר, בעיתונים היומיים הפרו-ממשלתיים Star ו-Yeni Safak. מאז נחשפה בדצמבר חקירת השחיתות והשוחד, שהעמידה את ממשלתו של ארדואן לחקירה פלילית, האשים ראש הממשלה את חסידיו של מנהיג הדת הסוני פטהוללה גולן, שמקום מושבו בארצות הברית, בביצוע מחטף של עמדות המפתח במדינה – כמו מוסדות המשפט והביטחון - וביצירת "מדינה מקבילה" שכל מטרתה לחולל "הפיכה" ולהפיל את ממשלתו. מרגע שצפה על פני השטח חקירת השחיתות, נקטה ממשלתו של ארדואן צעד חסר תקדים בתולדות טורקיה והעבירה מתפקידם מאות תובעים ושופטים ואלפי שוטרים.