דילוג לתוכן העיקרי

מצעד האיוולת אל בקעת הירדן

כל שרי הממשלה הרוויחו הון פוליטי מאישור הצעת החוק לסיפוח הבקעה, אלה שתמכו בה ואלה שהתנגדו לה. רק מפסיד אחד יש בסיפור הזה: הציבור הישראלי
An Israeli soldier rests after completing a 45 km march near the Jewish settlement of Tomer in the Jordan Valley January 2, 2014. Control of the Jordan Valley is one of a number of contentious issues on which Israelis and Palestinians are in dispute in current peace talks. U.S. Secretary of State John Kerry arrived in Israel on Thursday to help re-energise peace negotiations. REUTERS/Ronen Zvulun (WEST BANK - Tags: POLITICS MILITARY TPX IMAGES OF THE DAY) - RTX16ZUQ

בסיפור החלטתה של ועדת השרים לענייני חקיקה השבוע [29 בדצמבר] לאמץ את הצעתה של ח"כ מירי רגב לספח את בקעת הירדן, כמעט כולם מרוויחים. המרוויח הראשי הוא בנימין נתניהו. ברגע הנכון, ימים אחדים לפני שג'ון קרי נוחת בישראל עם מזכר קשה לעיכול, מזכיר המדינה קיבל טעימה מהמרור שסיעת הליכוד מלעיטה בו את ראש הממשלה. בפגישה שהשניים יקיימו ביום חמישי בערב (ב-2 בינואר) ביבי יוכל לומר לאורח "ג'ון יקירי, ראית עם מי יש לי עסק". זו מטרה שלשמה כדאי לראש הממשלה לאפשר לשרי הליכוד חופש הצבעה בוועדה ולכרסם במעמדו ובסמכותו.

המרוויחה השנייה היא ראש צוות המשא ומתן, שרת המשפטים ציפי לבני. רגב סיפקה לה הזדמנות נוספת להגיש ערר נגד יוזמה ימנית קיצונית ולהצדיק את ישיבתה בממשלה. הנה, שוב לבני (וגם שרי יש עתיד) מצילה אותנו מידם ונושאת בגאון את דגל השלום. סאיב עריקאת זכה גם הוא לשי נאה לראש השנה. שוב חבר כנסת רודף כותרות הרים ליו"ר המתפטר בערבון מוגבל של צוות המו"מ הפלסטיני, כדור להנחתה על השכן הישראלי. רגב עצמה, שצוחקת כל הדרך לכותרות היעתונים, קיבלה ביום רביעי מאמר שלם בראש עמוד הדעות של הארץ, פרי עטו של הפרשן הבכיר צבי בראל, בכותרת אוהבים אותך, מירי רגב. תוך כדי כך היא זיכתה את שרי הליכוד, גדעון סער, יובל שטייניץ, גלעד ארדן ולימור לבנת, בעוד נקודת זכות אצל ציבור הבוחרים שלהם במוסדות המפלגה.

אבל בסיפור הזה יש גם מפסידים. הרבה מפסידים. אלה הם אזרחי ישראל, שגורלם נחרץ, במקרה הטוב, על ידי חבורת ציניקנים, שמתייחסים אליהם כאל אידיוטים. במקרה הרע עתידה של המדינה שלהם, מעמדה ותדמיתה מצויים בידי נבחרי ציבור רשלנים וחסרי דעת. השרים שהרימו את ידם בעד ההחלטה להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן עושים חוכא ואיטללולה מעמדת מפתח של הממשלה שהם משרתים בה. איך אפשר להתייחס ברצינות להצהרות על דבקותה של ישראל בפתרון שתי המדינות, כאשר ועדת שרים חשובה מחליטה לספח את בקעת הירדן, המהווה 28.3% מהשטח שבו אמורה לקום מדינה פלסטינית? מה הם מציעים לעשות עם כ-60 אלף פלסטינים המתגוררים ב-29 יישובים באזור יריחו, ואדי אל פארעה וצפון הבקעה?

שר הביטחון משה יעלון צודק בהחלט, לממשלת ישראל אין פרטנר פלסטיני; להסכם קבע שיפקיע מידי המדינה הפלסטינית את הבקעה, ינציח את סיפוח מזרח ירושלים ויקבע את אצבע "גוש אריאל" בלב הגדה - לפתרון שתי מדינות שמזכיר את פתרון הבנטוסטנים, לא היה ולא יהיה פרטנר פלסטיני.

מובן מאליו שאין פרטנר ישראלי להסכם שיעניק לפליטים הפלסטינים משנת 1948 זכות שיבה לישראל. ההנהגה הפלסטינית ויתרה על התביעה לאפשר למאות אלפי פליטים לשוב לבתיהם. הדבר בא לידי ביטוי מובהק בראיון לערוץ 2 בנובמבר אשתקד שבו אמר הנשיא אבו מאזן כי הוא מסתפק בזכות לבקר כתייר בעיר הולדתו צפת. ברשות הפלסטינית נערכים בשנים האחרונות לקלוט את רוב הפליטים שיבקשו להתיישב במדינה החדשה בשטחים פנויים בין הקו הירוק המעודכן ( על פי הסכם חילופי שטחים) לבין נהר הירדן.

במאמר שפרסם ב-2007 בספר על הפליטים הפלסטינים, מטעם מכון מחקר של משרד החוץ באוטווה, מציין חליל ניג'ם, מבכירי המשרד לתכנון ברשות הפלסטינית, את בקעת הירדן כאחד האתרים העיקריים ליישובם של חצי מיליון פליטים. נמל התעופה הבינלאומי של פלסטין מתוכנן אף הוא לקום באזור הבקעה, שכן הטופוגרפיה של שאר שטחי הגדה המערבית אינה מתאימה לכך. סיפוח בקעת הירדן ינתק איפוא את הגדה מקשר יבשתי ואווירי עם העולם החיצון.

כמה מהשרים שהרימו יד בעד סיפוח הבקעה ערים לכך שהם פותחים תיבת פנדורה שעלולה לסבך את ישראל עם החוק הבינלאומי ולגרום למשבר ביחסים עם ירדן? מי מהם יודע שההתנחלויות שהוא מבקש לספח הן רכוש גנוב? הדו"ח השנתי של מבקר המדינה לשנת 2005 מגלה כי בסוף שנות השישים ובשנות השבעים הוקצו ליישובים ישראליים בבקעת הירדן אלפי דונמים של אדמות בבעלות פלסטינית. המבקר מציין כי על פי החוק הנהוג בשטחים, אדמותיהם של כרבע מיליון עקורי מלחמת 67' המתגוררים ברובם בירדן מופקדות בידי הממונה על הרכוש הממשלתי במינהל האזרחי. אי לכך, המדינה אינה רשאית להקצות את האדמות הללו לצורכי התיישבות (להבדיל מחוק נכסי נפקדים החל בישראל, המאפשר לנהוג כך בנדל"ן הרשום על שמם של פליטי 48').

עוד נכתב בדו"ח כי מספר מחנות צה"ל בבקעת הירדן הוקמו גם הם על קרקעות פרטיות, ללא הוצאת צו תפיסה כמתחייב. עם סגירתם של חצי תריסר מחנות צבא בעשור הקודם, הורה ראש הממשלה אריאל שרון למסור את האדמות המשוחררות להתנחלויות הסמוכות. דו"ח מבקר המדינה מזכיר כי ב-2003 התריע היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון כי השימוש בקרקעות הללו אינו חוקי והזהיר שאם העניין יגיע לערכאות "הדבר לא יהיה בכל מקרה לתועלת המדינה". נו באמת, מה לאותם פוליטיקאים, שהסיפוח שמעסיק אותם יותר מכל הוא סיפוחם של חברי מפלגה, ולעניין מגוחך כ"תועלת המדינה"? 

More from Akiva Eldar

Recommended Articles