בחזרה ליצהר תמורת בושהר

יותר מעשרים שנה אחרי שיצחק רבין חזר והסביר עד כמה חשוב לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי בטרם איראן תסיים לפתח נשק גרעיני, זיהה גם בנימין נתניהו את הזיקה בין האיום הגרעיני לבעיה הפלסטינית.

למעשה, שנים ארוכות דחה נתניהו בבוז כל ניסיון לרמוז על זיקה בין השניים, אך בנאום ששידר השבוע (8 בדצמבר) לפורום סבן אמר ראש הממשלה כי "מאמצינו הגדולים ביותר להגיע לשלום פלסטיני-ישראלי לא יישאו פרי אם איראן תצליח לבנות פצצות גרעיניות". נתניהו המשיך והסביר כי "איראן חמושה בנשק גרעיני תיתן גיבוי רב יותר לגורמים רדיקליים וגורמי טרור באזור. היא תערער את הסיכויים להגיע לשלום במשא ומתן". ראש הממשלה אף הזהיר כי איראן גרעינית תפגע בהסכמי השלום בין ישראל למצרים וירדן.

אז הזיקה היא אותה זיקה, אבל הכיוון שהתווה נתניהו הפוך לזה של רבין. ראש הממשלה המנוח רבין, שנרצח בגלל דבקותו ברעיון סיום הסכסוך עם הפלסטינים, ניסח את המסר של ביבי באופן אחר. רבין בעצם היה אומר כי "מאמצינו הגדולים ביותר למנוע מאיראן לבנות פצצות גרעיניות לא יישאו פרי אם לא נגיע לשלום פלסטיני-ישראלי. כישלון המשא ומתן, מדיניות ההתנחלויות, פירוק הרשות הפלסטינית ואינתיפאדה אלימה ייתנו גיבוי רב יותר לגורמים רדיקליים וגורמי טרור באזור, ויחלישו גם את הסכמי השלום שכבר השגנו עם שתיים משכנותינו".

נתניהו מגייס את 'זיקת האיראן תחילה' שלו גם בשיחותיו האחרונות עם הממשל האמריקאי בנושא המשא ומתן שארה"ב וחמש המעצמות מקיימות עם איראן. הוא טוען שבהעדר ביטחון מוחלט, שאיראן תיענה לכל דרישותיו בנוגע לנשק גרעיני, הוא לא יוכל לשכנע את הציבור הישראלי ליטול סיכונים למען השלום עם הפלסטינים. רבים מהמומחים לענייני איראן אומרים שיש מקום לספקנות שמגלה נתניהו כלפי ההסכם המתגבש עם האיראנים והסיכוי שהם יכבדו את חתימתם. לא מזמן שמעתי מפי דיפלומט בכיר, שהתנסה מקרוב במגעים עם איראן, תיאור מפורט על הנורמות האיראניות המפוקפקות בכל הנוגע לכיבוד הסכמים.