דילוג לתוכן העיקרי

למרות הקפאת מתווה פראוור, הבדואים לא אופטימיים

הצלחת המחאה הבדואית ועצירת הליכי החקיקה אינן מעודדות את נציג היישובים הלא מוכרים. "בסופו של דבר יהיה פתרון כפוי שהבדואים לא ירצו",הוא אומר בראיון לאל-מוניטור.
A Bedouin man, wearing a T-shirt reading which reads: "Don't destroy my home", stands in the village of Alsra, one of the dozens of ramshackle Bedouin Arab communities in the Negev desert which are not recognised by the Israeli state, in southern Israel August 18, 2013. For decades Arab Bedouins have eked out a meagre existence in the Negev desert, largely under the Israeli government's radar, but now many will have to make way for new developments. Israel has already invested around $5.6 billion to build m

חוק פראוור-בגין הוקפא. החשש בישראל מפני העמקת השסע עם הבדואים וההפגנות שהם ערכו נגד התוכנית השנויה במחלוקת עשו את שלהם. מי שיזם את עצירת המהלך הנוכחי להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב הוא גם אחד משני האנשים שחתומים עליו: איש הליכוד, השר לשעבר בני בגין. בגין, שראה את עוצמת ההתנגדות לחוק מימין ומשמאל, המליץ לראש הממשלה בנימין נתניהו להקפיא את ההליכים לאישורו. "עשינו כמיטב יכולתנו,אבל עלינו להכיר במציאות", אמר בגין במסיבת עיתונאים שכינס בשבוע שעבר [12 בדצמבר].

אז מה עכשיו? לכל הצדדים ברור כי יש למצוא תוכנית חלופית. כל עוד המצב הקיים נמשך, המדינה לא תוכל להכשיר את היישובים הבדואים הלא מוכרים בנגב, ותמשיך להרוס את המבנים הלא חוקיים שנבנו בהם. אולם בראיון לאל-מוניטור עם יו"ר המועצה האזורית ליישובים הלא מוכרים, עטיה אל עאסם, נראה שהדרך לפתרון מוסכם לא תהיה קלה. הקפאת החוק, הוא אומר, היא רק הפוגה במאבק הגדול על עתידה של האוכלוסייה הבדואית, וכי לא ההפגנות נגד התוכנית הביאו לעצירתה, אלא דווקא ההתנגדות מהימין. "מי שבאמת שהשפיע על התוכנית הן מפלגות הימין, שאמרו במפורש 'נותנים הרבה לבדואים, זה לא מגיע להם'", הוא אומר.

אתה חושב שזו הסיבה שביטלו את התוכנית? אינך מאמין לבני בגין?

"זו הסיבה הראשית. מפלגות הימין אמרו שהתוכנית מעדיפה מדי את הבדואים, ושצריך לשנותה לתוכנית אגרסיבית יותר".

איך אתה יכול לומר דבר כזה? הרי בסופו של דבר הדמוקרטיה מתקיימת. הפגנתם,השמעתם את קולכם, והדברים לא נפלו על אוזניים ערלות. מדברים על תוכנית חלופית.

"אני הייתי בכל הדיונים של ועדת הפנים. גם הוא, בני בגין, אמר שיש התנגדות מצד הבדואים והשמאל - ויש התנגדות מהימין".

בני בגין אמר מפורשות שבתנאים האלה לא ניתן ליישם את התוכנית, וכי אם ההליכים יימשכו עלול להישפך דם.

"בני בגין אדם הגון. הכניסו אותו למצב הזה, והוא ראה שיש הרבה דברים שאינם לרוחו אז הוא אמר 'אני לא שייך לעניין הזה'".

איזה פתרון יספק את הבדואים ויביא לסיום המחלוקת?

"אנחנו רוצים פתרון, אבל בלי חוקים. משא ומתן עם כל כפר וכפר.אם יהיה משא ומתן כזה -יהיה פתרון".

איך אתה מגיב לטענה, שעלתה גם במאמרה של עינת וילף באל-מוניטור, שלפיה לרוב הבדואים אין הוכחות בעלות על קרקע, וכי תופעת הפוליגמיה בקהילה הזאת היא מכשול המונע הסדרה?

"הבדואים חיו בכל מרחב הנגב. הם החזיקו באדמות בזמן המנדט הבריטי והאימפריה העותומנית, ואף פעם לא בא מישהו מהאימפריה או מהמנדט שאמר להם שהאדמות אינן שלהם. מה שקבע היה שהם יושבים על האדמה שלהם כל הזמן, עוד לפני קום המדינה. המדינה בחרה לא להכיר בכפרים האלה ולא לסמן אותם במפה הרשמית. היום הם חיים רק על שלושה אחוזים מהשטח של הנגב בלבד. לגבי פוליגמיה בחברה הבדואית, היום זה ירד מאוד, וזה היה ממשיך לרדת בצורה טבעית אם המדינה היתה משקיעה פה בחינוך. המדינה לא משקיעה בחינוך ובתעסוקה בחברה הבדואית, וזה אולי שורש הבעיה".

על אף הטענה הזאת, בשנים האחרונות סוגיית החינוך במגזר הבדווי מעסיקה מאוד את מערכות החינוך בישראל. בדיון שנערך בועדת הכנסת לפני מספר חודשים, הזמין יושב ראש הועדה ח"כ עמרם מצנע דו"ח על מצב החינוך, ממנו עולה תמונה של שיפור בתשתיות ובעמידה בבחינות בגרות, אבל העבודה שם עדיין רבה.

מדבריו של אל עאסם עולה כי למרות הקפאת התוכנית, המאבק לא תם. נציגי הבדואים מעודדים מהצלחתה הזמנית של המחאה שלהם, ומאמינים כי אם יתמידו בהפגנות – ישראל עשויה לזנוח את החוק. גם אם מתווה פראוור נעצר, הצורך להגיע להסכמות לא ייעלם. הכוונה כעת היא לפתוח מחדש את התוכנית, ולהגיע באמצעות דיאלוג להסדרת היישובים הבדואים הלא מוכרים. אולם כל עוד הנתק של הקהילה הבדואית עם הממסד הישראלי יימשך, שני הצדדים ייפגעו מכך.

חוסר האמון גדול כל כך, עד שכמה מנציגי האוכלוסייה אפילו מאשימים את הממשלה כי היא מקיימת דו-שיח עם תושבים בדואים שפועלים אך ורק מתוך מניעים אישיים ובצע כסף. "המדינה פונה לאנשים שעובדים עם המדינה", אומר אל עאסם, "אלה אנשים מיוחסים ובעלי אינטרס שרוצים להרוויח בצורה אישית".

אתה טוען שנציגים בדואים שמקיימים מגע עם הרשויות מוכרים את החברה הבדואית?

"כן, הם רוצים להרוויח בצורה אישית, הם שואפים שהאינטרסים שלהם יישמרו".

מי האנשים האלה?

"אנחנו מכירים אותם. למשל אלה אנשים שהגיעו מדהנייה ברצועת עזה (כפר של משתפי פעולה עם ישראל; ש"א). הם היו משתפי פעולה והם אינם מייצגים אותנו, למרות שככה הם מציגים את עצמם".

אז שום תוכנית לא תספק אתכם? ההתנגשות בין הממסד לבדואים היא בלתי נמנעת?

"אני חושב בסופו של דבר יהיה פתרון כפוי שהבדואים לא ירצו. בשיטה הזאת, כשאתה מכין תוכנית ואומר שאין אחרת מלבדה,זה יהיה פתרון כפוי".