שובו של החוקר הרע

מיודעי במחלקת יחסי הציבור של הרשות הפלסטינית ברמאללה לא הזילו אתמול (6 בנובמבר) דמעה למשמע החלטת בית המשפט לזכות את אביגדור ליברמן. הם חשו בחסרונו של האנטי-דיפלומט מספר אחת של השכנים והתגעגעו לימים שבהם ליברמן היה מגרד בכשרון מיוחד את שכבת הפודרה הוורדרדה שכיסתה את פניו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כל אימת שהלה הזכיר את צירוף המילים "הסדר קבע". "אנחנו יכולים לחסוך את ההוצאות של שר החוץ שלנו," אמר לי פעם פקיד בכיר במוקטעה, "ליברמן עושה לנו את העבודה הרבה יותר טוב מריאד אל מלכי." 

עם הזיכוי, שוב יש לישראל סוכן מכירות, שצרכניה של המדינה בעולם מסרבים לפתוח בפניו את דלתותיהם. במדינות ערב השכנות - מצרים וירדן - ליברמן נחשב באופן רשמי לפרסונה נון גרטה. סגנו, זאב אלקין, אמנם מילא את מקומו בהצלחה מרשימה בתפקיד שליח הימין הקיצוני בשירות החוץ, אך ללשונו חסרת הרסן של ליברמן, שצולפת ללא מורא בגויים, אין תחליף בצמרת הפוליטית.

אם הצלחתו של שר תחבורה נמדדת בירידה במספר תאונות הדרכים, הקריירה של שר חוץ תלויה ביכולתו למנוע תאונות דיפלומטיות, לעגל פינות. לא כך הדבר כשמדובר בליברמן. בניגוד לקודמיו ממחנה הימין - משה ארנס, דוד לוי, סילבן שלום ואפילו יצחק שמיר – שכהונתם כשר החוץ של ישראל עידנה את התבטאויותיהם, ולעתים אף את עמדותיהם, ליברמן מחדד פינות. מנהיג תנועת ישראל ביתנו, שסיסמתו היא "מילה שלי זו מילה", לא שינה שום מילה בלקסיקון המדיני שלו, לקסיקון של מתנחל מנוקדים. "אני שמח שהצלחתי לאכזב את כולם," הכריז בתדרוך לעיתונאים שנתן באוגוסט 2009, יומיים לפני פגישת נתניהו עם שליח ארה"ב למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל. "כולם חשבו שאומר 'מה שרואים מכאן לא רואים משם,' שאשבור שמאלה ואהיה נושא הדגל של השלום האבסולוטי. אני רואה מכאן יותר טוב ממה שראיתי משם, וזה מחזק את כל אותן דעות ותפיסות איתן רצתי במערכת הבחירות." 

הדעות והתפיסות של ליברמן לא פגעו במעמדו הפוליטי-מפלגתי. הברית עם הליכוד קידמה אותו בבחירות האחרונות למקום השני ברשימת הליכוד. נתניהו נאלץ להחזיק את משרד החוץ כפיקדון עבור ליברמן עד להכרעת הדין במשפטו. אבל בעולם הגיבו אחרת. שם הבעת דעות מבית מדרשו של ליברמן ותפיסות כמו אלה שהציג מעל כל במה, דרדרו את מעמדה של ישראל, מבחינת יחסיה הבינלאומיים, אל אחת מנקודות השפל החמורות ביותר בתולדותיה.