ג'ון קרי לא פראייר
מזכיר המדינה האמריקאי לא התכוון לרגע, שמאמציו להביא שלום יסתכמו בשחרור מחבלים והרחבת התנחלויות. ככל שהישראלים והפלסטינים לא יתקדמו משמעותית במשא ומתן הישיר, תשלוף ארה"ב מהמגירה הסדר קבע שהוכן מבעוד מועד.
עכשיו, עסקת אסירים תמורת התנחלויות איננה ספקולציה עיתונאית. הודעתו של סגן השר במשרד ראש הממשלה, אופיר אקוניס, בשבוע שעבר (30 באוקטובר) במליאת הכנסת, על מימוש תוכנית הבנייה של 1,500 יחידות דיור ברמת שלמה שמעבר לקו הירוק בירושלים ושיווק קרקעות לבנייה מיידית של מאות דירות בהתנחלויות בגדה המערבית, יצאה כמעט בנשימה אחת עם ההודעה על שחרורם של 26 אסירים פלסטינים.
שחרורם של 26 האסירים בחודש אוגוסט 2013 לווה גם הוא בהודעה רשמית על שיווק קרקעות לבנייה מיידית של כ-1,200 יחידות דיור חדשות בשכונות היהודיות במזרח ירושלים ובהתנחלויות. מחאת הפלסטינים נגד הרחבת ההתנחלויות וזעקת הימין הישראלי נגד שחרור האסירים נהפכו לחלק מהריטואל המכונה "תהליך מדיני". גם הפעם, כמו בסבב הקודם, דוברת מחלקת המדינה האמריקאית מלמלה כמה מילות גנאי נגד הרחבת ההתנחלויות.
הנהגת סיעת "הבית היהודי", שנציגיה מכהנים בממשלה שהחליטה ב-28 ביולי 2013 על שחרורם של 104 אסירים "במסגרת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים", מחתה נגד "שחרור המחבלים בתמורה לזכות המפוקפקת של ציפי לבני להיפגש עם עריקאת."
אם אסיר משוחרר יהיה מעורב בפיגוע טרור, השמאל יוכל לטעון שהמנוול יצא לחופשי בתמורה לזכות המפוקפקת של שר השיכון אורי אריאל לבנות עוד כמה בתים בשטחים הכבושים. מצד שני, אם לבני ועריקאת יצליחו לגשר על הפערים בסוגיות הליבה הכבדות, ובראשן סוגיית הפליטים וירושלים, מפלגת "הבית היהודי" תירשם בהיסטוריה כשותפה בממשלה שהביאה לחלוקת ארץ ישראל.
