דילוג לתוכן העיקרי

לחשוב מחוץ לכור

האם איראן רוצה בסך-הכול להתהדר בסמל של פצצת אטום, כדי שבקהילה הבינלאומית יתייחסו אליה ברצינות רבה יותר, או שיש לה תכניות תקיפה זדוניות? לקראת חידוש שיחות ז'נבה, מומחי גרעין מישראל ומהמערב דנו ביוזמה לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני.
EDITORS' NOTE: Reuters and other foreign media are subject to Iranian restrictions on leaving the office to report, film or take pictures in Tehran. 
Iranian students hold up their hands as a sign of unity as they form a human chain around the Uranium Conversion Facility (UCF) to show their support for Iran's nuclear program in Isfahan, 450 km (280 miles) south of Tehran November 15, 2011. REUTERS/Morteza Nikoubazl (IRAN - Tags: POLITICS ENERGY EDUCATION) - RTR2U1ID

 

בסוף השבוע האחרון (15-14 בנובמבר), בשעה שבכירי הפוליטיקאים ומיטב הפרשנים הישראלים עסקו בהפחדת הציבור מפני הפצצה האיראנית, בהשמצה קולנית של ארה"ב ובעשיית אהבה פומבית עם צרפת, התכנסה במלון תל-אביבי קבוצה של מומחי גרעין מישראל ומהמערב. המפגש המצומצם היה יוזמה משותפת של ארבעה ארגונים: BASIC (British American Security Information Council)

IKV PAX CHRISTI (ארגון הולנדי למחקר וקידום מדיניות של שלום וביטחון), GREEN CROSS והתנועה הישראלית נגד גרעין.  

כתריסר מוזמנים, בהם פקיד ממשלתי רם דרג, בכיר לשעבר בוועדה לאנרגיה אטומית ופרשן אל-מוניטור, דנו במשך יומיים בנושא שמקבלי ההחלטות בירושלים והזרם המרכזי בתקשורת הישראלית אינם מעיזים לגעת בו: היוזמה לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. המילה "פירוז", ראוי לציין כאן, פוגעת בנקודה רגישה ביותר ככל שהדברים אמורים בגופים הביטחוניים של ישראל - העמימות הגרעינית; מדיניות שמחייבת במשך שנים אותי ואת עמיתי להוסיף את הביטוי "על-פי מקורות זרים", כל אימת שאנו מתייחסים לאפשרות שישראל מצוידת בנשק גרעיני.

בתום הדיונים ביקשתי ממספר משתתפים להציג את עמדותיהם בסוגיית הגרעין לקראת סבב השיחות בין איראן לפורום ה-5+1 שייפתח ביום רביעי (20 בנובמבר) בז'נבה. שאלתי את וורד וילסון, חוקר בכיר ומנהל הפרויקט לחשיבה מחדש על נשק גרעיני ב-BASIC, וכן מחבר הספר Five Myths about Nuclear Weapon (חמישה מיתוסים על נשק גרעיני), כיצד היה נוהג באיום האיראני אילו היה ראש ממשלת ישראל. "הייתי מתחיל בתהליך של שינוי החשיבה בקרב האזרחים," השיב החוקר האמריקאי. "הייתי מסביר להם שנשק גרעיני הוא סיכון מתמשך, שישתלט בסופו של דבר על המדינה שמחזיקה בו. הייתי אומר להם שישראל לא תוכל לשמור לנצח על ההגמוניה שלה."

במהלך המפגש נטען כי ההערכה שיש לישראל נשק גרעיני, גורמת לישראלים להרגיש בטוחים יותר מבחינה פסיכולוגית.

וילסון: "על-פי ההיגיון הזה, גם האיראנים ירגישו בטוחים יותר אם יהיה ברשותם נשק גרעיני, ואולי אף יגלו נכונות רבה יותר להשיג שלום. נעשינו אובססיביים בכל מה שקשור לנשק גרעיני. רבים מאיתנו מאמינים שיש לו עוצמה הגובלת כמעט בכישוף, בשעה שלמעשה הנשק הזה גדול מדי ומגושם מכדי להיות שימושי. למדינות קטנות יש אינטרס מובהק לחסל את הנשק הגרעיני, כי הן אלו שנמצאות בסכנה ממשית במקרה של מלחמה גרעינית. רוסיה, סין וארצות-הברית יכולות לספוג גם 40 ראשי נפץ גרעיניים שייפלו בשטחן, ועדיין להמשיך ולהתקיים. אך מדינה קטנה כמו ישראל לא תוכל לעמוד במטח של ראשי חץ גרעיניים."

אתה מאמין שאיראן תסכים לוותר על שאיפותיה הגרעיניות, אם ישראל תעשה זאת במקביל?

וילסון: "איראן מעוניינת להתהדר בסמל של נשק גרעיני. היא רוצה לעצמה את מה שהודו ופקיסטאן השיגו;  שהעולם יידע שיש לה את היכולת. לאחרונה נפגשתי עם כמה דיפלומטים איראנים, ואחד מהם אמר לי, 'כבר יש לנו פצצה הלכה למעשה. הוכחנו לכולם שמבחינה טכנית אנחנו כבר מספיק מתקדמים.' אולי הם רק רוצים להוכיח שהם מסוגלים." בניגוד לישראל וגורמים אחדים במערב, שכורכים את איראן יחד עם המשטר הקיצוני של צפון קוריאה, וילסון מדגיש כי איראן הצטרפה לאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני.

פול אינגרם, שעד לפני שנה הנחה - במשך שש שנים – תכנית אירוח בערוץ IRINN (ערוץ חדשות הפנים של איראן בפרסית), ומלמד חשיבה מערכתית בתכנית לניהול, ספינת הדגל של בית-הספר לממשל של ממשלת בריטניה, הצטרף לשיחה. "איראן היא אומה גאה, עם אלפי שנות היסטוריה, אך כמדינה שנדחקה לשוליים, היא נאלצה לסמוך על משאביה בלבד," הוא מסביר. "האיראנים מאמינים שהקהילה הבינלאומית תתייחס אליהם ברצינות רבה יותר אם יהיה להם נשק גרעיני. כמו ילדים קטנים, שמשתוקקים למה שנאסר עליהם. בד בבד, היוקרה והמהומה סביב הגרעין משרתות את השאיפה שלהם לייצא את המהפכה האיסלאמית." 

לדברי האורח הבריטי, שביקר מספר פעמים באיראן, האיראנים מאמינים שיכולת גרעינית היא סמל למודרניות: "חשוב ביותר ללגיטימיות של המשטר להיראות כמי שמוביל את איראן אל תוך המאה ה-21." חבל שמבחינתם של האיראנים, אין סתירה בין מודרנה לבין חסימת שרתי אינטרנט, שלילת זכויות אדם בסיסיות ואפליה בוטה של נשים ומיעוטים.

משתתף נוסף, שמואל מאיר, לשעבר קצין באגף המודיעין ובאגף תכנון בצה"ל וחוקר לשעבר במרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל-אביב, לא הסתיר את דעתו על ההיסטריה סביב הגרעין האיראני. "חבל שרעשי רקע ומסרי 'הסברה' שעוטפים את הדיון הציבורי אצלנו, מפריעים לראות מה באמת קורה עם מה שמכונה 'האיום האיראני'", אומר מאיר. לדבריו, מטאפורות כמו "השנה היא 1938" מטשטשות עובדות מוצקות כמו תוכנם של דו"חות סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) והערכות המודיעין האמריקאי, בנוסף לכיסוי לווייני אמריקאי. "לפי כל המקורות הללו, איראן קיבלה על עצמה כבר בקיץ האחרון להקפיא את תכניתה הגרעינית. איראן היא כיום המדינה המפוקחת בעולם, כולל נוכחות קבועה של פקחי סבא"א על אדמתה, ביקורות שבועיות באתרי הצנטריפוגות וצילומי וידיאו ישירים למטה סבא"א בוינה." 

בהסתמכו על דו"חות סבא"א מציין מאיר, כי בראשית 2012 איראן פתחה במהלך שנועד להאט ולהקטין את המלאי הזמין של אורניום מועשר לדרגה של 20 אחוזים במתקן הצנטריפוגות בפורדו – המסלול המהיר והמסוכן להעשרה צבאית. על-פי הדו"ח האחרון מנובמבר 2013, ממשיך החוקר התל-אביבי, הצנטריפוגות אמנם ממשיכות להסתובב, אבל בשלושת החודשים האחרונים נוספו למלאי הזמין להעשרה רק 10 קילוגרם של אורניום מועשר בדרגה של  20 אחוזים. כמו כן, לא חל גידול במספר הצנטריפוגות החדשות והמהירות מדור שני במתקן בנתנז, אשר נועדו להעשרת אורניום לדרגה נמוכה של 3.5 אחוזים. החשוב מכל, הוא מדגיש -  צנטריפוגות חדישות אלה טרם חוברו וטרם הופעלו. "מהדו"ח הזה ניתן להבין בצורה ברורה," מסכם מאיר, "כי איראן של רוחאני קיבלה החלטה מדינית לעצור את תכניתה הגרעינית."

מה אתה יכול לומר על כור המים הכבדים באראק, שמוצג אצלנו כמסלול חלופי לפיתוח פצצת פלוטוניום בעוד שנה? 

מאיר: "בנייתו של הכור באראק נמשכת לסירוגין כבר עשר שנים, ולא ברור אם היא תושלם במהלך 2014. האיום האפשרי מהכור הזה נובע מאפשרות של הוצאת מוטות הדלק המשומשים מהכור והפרדת פלוטוניום לפצצה מהמוטות המשומשים. לאיראן אין מתקן להפרדת פלוטוניום, והיא הודיעה לסבא"א כי אין בכוונתה לבנות מתקן כזה. בנוסף, אם וכאשר תושלם בניית הכור באראק, הוא יהיה נתון לפיקוח הדוק של סבא"א, שתפקידה העיקרי למנוע הסטת חומרים לצרכים צבאיים. איני מוציא מכלל אפשרות שכדי להפיג חששות, הכור יוסב למים קלים."

מה דעתך על תרחישי תקיפה צבאית נגד איראן, אם היא תדחה את תביעותיו של בנימין נתניהו לפרק את אתרי הצנטריפוגות, להוציא את כל האורניום המועשר ולסגור את הכור באראק?
מאיר: "ריבוי מטרות צבאיות וגרעיניות במרחק של יותר מאלף קילומטר מגבול ישראל, כמו גם הצורך בגלי תקיפה חוזרים במשך ימים רבים, הופכים את התרחישים הללו לבלתי סבירים. תקיפה עכשיו תפתח בפני איראן דלת של לגיטימיות לפרישה מה-NPT (Nuclear Non-Proliferation Treaty - האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני), ומכאן קצרה הדרך למסלול ישיר לפיתוח נשק גרעיני.
"אני מאמין שהפרמטרים לפתרון משבר הגרעין האיראני כבר כאן. לאחר שיוסרו ענני העמימות והחשדות,  נקבל איראן במעמד גרעיני לא-צבאי, עם יכולת להעשרת אורניום בדרגה נמוכה לצרכים אזרחיים שאינה אסורה על-פי אמנת NPT, בדומה לארגנטינה, יפן וגרמניה. וזאת, בשקיפות מרבית  ובקיום קפדני של הסכמי הפיקוח של סבא"א, כולל 'הפרוטוקול הנוסף' לביקורות פתע חודרניות. לאיראן שלאחר ההסכם לא יהיה נשק גרעיני. לדרישות הפומביות של ראש הממשלה אין שום היתכנות. אפילו צרפת לא תוכל לסייע לו." 

כך או כך, איראן הצליחה, קרוב לוודאי, להדוף את האופציה הצבאית והתבססה בתודעה העולמית כמדינה בעלת עוצמה, המחוזרת על-ידי הנהגת הקהילה הבינלאומית.

More from Akiva Eldar