כוח חלוץ של יחידת ההצלה של פיקוד העורף של צה"ל יצא לפיליפינים פחות מ-24 שעות לאחר שנודע על ממדיו העצומים של האסון. סופת הטייפון "הייאן" שהכתה בעיירה טקלובן, והוגדרה כאחת הסופות העוצמתיות שהתרחשו על פני כדור הארץ, גרמה למותם של אלפי בני אדם והותירה מאות אלפים ללא קורת גג. בימים הקרובים תצא לפיליפינים יחידה גדולה של פיקוד העורף לסייע לניצולים ולנסות להציל חיי אדם שנקברו בהריסות. גם מדינות חזקות ומבוססות אינן יכולות להתמודד עם אסונות בהיקפים כאלה, וסיוע חוץ נדרש מיחידות הצלה ברחבי העולם שצברו ניסיון במצבי חירום.

יחידת החילוץ של פיקוד העורף של צה"ל הוקמה לפני 30 שנה בעקבות שני פיגועי ענק של ארגון חיזבאללה נגד יחידות מטה של צה"ל בצור במלחמת לבנון הראשונה. מכוניות ממולכדות במאות קילוגרמים של חומר נפץ הביאו לקריסת בניין הממשל הצבאי ובניין משמר הגבול. 135 חיילים ואזרחים נהרגו, רובם נקברו תחת הריסות המבנים, אולם לצוותי החילוץ לא היו הכלים לחלץ את הנפגעים הרבים. "אסון צור" הראשון והשני, כפי שכונו בשעתו שני הפיגועים בלבנון, והפיגוע נגד מטה חיילי המארינס האמריקאים בביירות, שבו נהרגו יותר ממאתיים נחתים [אוקטובר 1983] הביאו להחלטה להקים יחידה מיומנת ישראלית שתכשיר אנשי מקצוע לפעול באזורי אסון.

היחידה שהוקמה צירפה לשורותיה חיילים ומתנדבים המגויסים בעתות חירום, בעלי מקצועות נדרשים, כמו רופאים, מהנדסים, חובשים, מפעילי מנופים ועוד. מאז היא צברה לא רק ניסיון מבצעי רב, אלא גם תהילה בינלאומית. מיחידה שנועדה לטפל בנפגעי מלחמות וטרור, היא הפכה לשגרירה של רצון טוב באזורים מוכי אסונות ברחבי העולם, וסייעה לנפגעים ברעידת האדמה בטורקיה (1999), ברעידת האדמה בהאיטי (2010), באסון פוקושימה ביפן (2011), בצונאמי בתאילנד (2012) ועוד.

לאורך השנים, ככל שמעמדה הבינלאומי של ישראל בדעת הקהל העולמית הידרדר והמחאות נגדה גברו, פעילותה של היחידה בעולם גרמה לציבור שלם תחושה של גאווה. הישראלים נהנו מההזדמנות להראות פנים אחרות של צה"ל, שונות מאלה המופיעות בתמונות הכיבוש בגדה, כמו העמידה במחסומים או פיזור הפגנות של פלסטינים. האהדה כלפי היחידה לא נובעת רק ממעשיה, אלא היא פועל יוצא של התסכול העצום שהם חשים מדימויה השלילי של המדינה בעולם וממגמת ההידרדרות שלו, בעיקר באירופה. במקרים רבים למבקרים הלגיטימיים מצטרפים גופים אנטי-ישראליים ואנטי-ציוניים שמונעים מאינטרסנטיות או משנאה עיוורת. תנועות שונות החלו לקרוא להחרים את ישראל ואת תוצרתה, ולהטיל עליה סנקציות כלכליות או אקדמיות.