שעון החורף המתקתק של בנימין נתניהו

כמעט שלושה חודשים עברו מאז הודיע מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי במסיבת עיתונאים בירדן על חידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, ומעט מאוד ידוע במערכת הפוליטית על טיבו. שרת המשפטים ויושבת ראש "התנועה" ציפי לבני, הממונה על המשא ומתן, אינה משתפת אפילו את חברי מפלגתה בשיחות שהיא מנהלת עם ראש הצוות הפלסטיני סאיב עריקאת. לבני אינה מנדבת אפילו פירור מידע גם בשיחות הפרטיות שהיא מנהלת עם חבריה לסיעה, והדברים היחידים היוצאים מפיה הם שמדובר בשיחות רציניות ושהיא מתרשמת שראש הממשלה אמיתי בכוונותיו להביא הסכם שלום. בשלושת החודשים האחרונים הפכה לבני לאורחת קבועה בלשכת ראש הממשלה, והיא מבלה שם שעות רבות עם נתניהו ומקורבו, עו"ד יצחק מולכו, בענייני המשא ומתן.

השקט השורר בגזרה זו ויחסיה המתהדקים של לבני עם נתניהו יצרו בשבועות האחרונים חרושת שמועות בחוגי הימין ולפיה נתניהו מתקדם במהירות לעבר הסכם מדיני. מלבד שני הסימנים הללו, לא ברור על מה מתבססת ההנחה שהמשא ומתן מתקדם.

מה שלבטח מתקדם הוא השעון, שמחוגיו מתקרבים בצעדי ענק אל מחצית התקופה שקצבו האמריקאים למשא ומתן המחודש – בסך הכול תשעה חודשים. המשמעות היא שבתום מושב החורף, המתחיל ביום שני הקרוב [14 באוקטובר] ומסתיים בחודש מרץ, יתברר מה עלה בגורלן של השיחות עם הפלסטינים. אלה הם אפוא חודשים קריטיים למשא ומתן.

בינתיים, העמימות שבה מתנהלות השיחות מאפשרת לנתניהו לפתוח את מושב החורף בשקט יחסי, לפחות בזירה המדינית, כשלגורמים הימניים המובילים בקואליציה שלו אין עדיין אקדח מעשן לנופף בו מולו ולאיים עליו בפירוקה. ובכל זאת, תזכורת למצבו האידיאולוגי הנפיץ של נתניהו בקואליציה ובתוך הליכוד קיבלנו ביום שישי בבוקר [11 באוקטובר] עם פרסום דבר רציחתו האכזרית של אל"מ במיל' שריה עופר בבקעה.