מאז פתיחת מושב החורף של הכנסת בשבוע שעבר [14 באוקטובר], מלאו כותרות העיתונים, אתרי החדשות ותוכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה בדיווחים על יוזמות חקיקה מהפכניות מימין ומשמאל בקואליציה. שני דברים משותפים לכל היוזמות היומרניות הללו: הראשון הוא פופוליזם שנועד להשתלט על סדר היום בתוך ממשלה רבת ניגודים ואינטרסים – מעין הכנה לקמפיין הבחירות הבא - והשני הוא סיכויי התממשות קלושים. בינתיים כולם מרוויחים: יוזמי ההצעות זוכים לכותרות ענק, ומתנגדיהן יוצאים למאבק הירואי בחוקים שממילא לא יאושרו אף פעם.
זה התחיל עם שרת המשפטים ציפי לבני, שיוזמת מהפכה ביחסי הדת והמדינה בישראל באמצעות סדרה של הצעות חוק. לבני, שלצד הנפת דגל המשא ומתן המדיני מנסה להתבלט בממשלת נתניהו כראש החץ האזרחי-ליברלי, דאגה לעצמה לכותרת ראשית בעיתון ידיעות אחרונות [15 באוקטובר], שבה התבשר הציבור על "הרפורמה החילונית" של שרת המשפטים. על פי הדיווח, לבני מקדמת שורה ארוכה של חוקים בנושא דת ומדינה, כדוגמת הסכם קדם נישואים שיקטין את תופעת מסורבי הגט, ו"חוק החיים המשותפים" שיקנה שוויון זכויות לזוגות שאינם יכולים להירשם ברבנות.
