ילדים זה שמחה? בישראל כן, בגרמניה לא
שיחה בברלין עם עיתונאי מקומי נתנה פנים אנושיות לנתונים הסטטיסטיים על משבר הילודה הקשה בגרמניה, המנוגד לחלוטין למצב בישראל.
השיחה הקלילה שהתפתחה ביני לבין העיתונאי הגרמני שישב לצדי בארוחת הערב, התגלגלה באופן טבעי לניצחונה של אנגלה מרקל בבחירות שנערכו שבוע קודם לכן [ספטמבר 23]. היינו קבוצה של ישראלים שהגיעה לברלין למפגש השנתי עם עמיתינו הגרמנים בערב החג השני של סוכות, במסגרת תוכנית למנהיגות ישראלית-גרמנית שהחלה בשנת 2000.
כשהשיחה על מרקל מיצתה את עצמה, חברי סיפר על עיסוקה המאתגר של אשתו, שכמוהו, נמצאת בשנות הארבעים לחייה. "מי שומר על הילדים כשאתם בעבודה?" שאלתי באינסטינקטיביות. "אין לנו ילדים," הוא ענה. תשובתו שיתקה אותי לרגע בשל חוסר הטקט שהפגנתי בדיעבד. מיהרתי להתנצל, אבל מהר מאוד הבנתי שהצד השני כלל לא הובך. הוא ואשתו בחרו במודע שלא להביא ילדים לעולם.
