דילוג לתוכן העיקרי

מגבלות הכוח של ישראל

הצהרת נתניהו "אם אין אני לי, מי לי" טועה ומטעה. במלחמת יום הכיפורים כמו גם היום, ישראל זקוקה לסיוע מבחוץ, לגיבוי או להסכמה בינלאומית. אפילו מנהיג העולם החופשי לא יכול לבדו, ונדרש לעזרה רוסית כדי לרדת מהעץ הסורי
An Israeli soldier walks near tanks in the Israeli-occupied Golan Heights September 1, 2013. Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu played up Israel's ability to take on foes alone on Sunday after Washington backed off a threatened attack on Syria, prompting some Israelis to question their main ally's resolve against Iran. Israel remains technically at war with Syria, which has long demanded an Israeli withdrawal from the strategic Golan Heights, land that Israel captured in a 1967 war.  REUTERS/Ronen Z
קראו 

היום (שבת, 14 בספטמבר) לפני 40 שנה בדיוק, בעיצומו של צום יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר ליהדות, נתפסה ישראל עם המכנסים למטה והוטחה בבת אחת ממעמד של אימפריה אזורית שאננה ובלתי מנוצחת, למדינה מוכה, נפחדת, נרדפת, הנלחמת על חייה מול כוחות עדיפים.

עיתוני החג בישראל מקדישים מאות עמודים לסיפורים על הטראומה ההיא, הארכיונים משחררים עוד ועוד פרוטוקולים, גל גדול של ספרי עיון מציף את חנויות הספרים, כל זאת למרות שלמעלה ממחצית אזרחי ישראל ב-2013 לא השתתפו בחוויה המכוננת ההיא (טרם נולדו או עלו ארצה), בשבת בצהריים, בשעה 13.55, כשהצופרים ייללו, הצום הופר ואלפי טנקים מצרים וסורים, יחד עם עשרות אלפי לוחמים, הסתערו על כוחות ישראלים מזעריים שהגנו על תעלת סואץ ורמת הגולן, חצו את התעלה וכמעט כבשו את כל הרמה, בטרם נבלמו.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.