קורס מבוא בנאמנות כפולה

החלטתה של השדולה האמריקאית הפרו-ישראלית איפא"ק לתמוך בהחלטת הנשיא אובמה לתקוף את סוריה ערב ההסכם עם רוסיה, מזכירה את הסיפור היהודי על העבד שהניח על צלחתו של מלכו דגים באושים. בחרונו הורה המלך לעבד לבחור בין שלושה עונשים: לאכול עד תומם את הדגים המסריחים, לקבל 50 מלקות או להיות מגורש מהעיר. מלקות יסבו כאב לגופי, אמר לעצמו המסכן; להיות מגורש מהעיר זו גזרה קשה מדי, מוטב שאוכל את הדגים המקולקלים. משהתהפכה קיבתו, הניח העבד לדגים וביקש להמיר את עונשו במלקות. לאחר שספג מנה הגונה של הצלפות, התחנן האומלל לשנות שוב את בחירתו ולעזוב את העיר. כך, במקום לקבל מלכתחילה החלטה נבונה, העבד גם אכל מהדגים המסריחים, גם קיבל מלקות וגם גורש.
שדולת איפא"ק גם ספגה ביקורת מחברי קונגרס, בהם תומכיה המובהקים בסיעה הרפובליקנית שהתנגדו בתוקף לעמדת הנשיא, גם סומנה שוב בדעת הקהל האמריקאית (והיהודית) כארגון מחרחר מלחמות וכקבוצת מיעוט שמעדיפה את האינטרסים של מדינה זרה על אלו של ארצות הברית, וגם נחשפה במערומיה, כשפורסם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו צידד בהסכם עם רוסיה. אייב פוקסמן, יו"ר הליגה נגד השמצה, ארגון שתמך אף הוא בעמדת אובמה, הסביר בראיון לגלי צה''ל כי "כשם שבכירי הממשל ביקשו את תמיכתנו בעניין קידום תהליך השלום, כך גם ביקשו שנתגייס בנושא התקיפה בסוריה." באותו יום [9 בספטמבר] עוד היה ידוע שגם נתניהו תומך בתקיפה.

לכאורה, נוסחה פשוטה בתכלית - ממשלים מבקשים, ארגונים יהודיים תומכים. אך מה היתה עמדתם של הארגונים הללו אילו נתניהו היה מעדיף להשאיר על כנו את בשאר אסד, "השטן המוכר", ולא להסתכן בהשתלטות אל-קאעידה על סוריה (כעמדת ישראל הרשמית בשנה הראשונה למלחמה)? האם גם אז היו תומכים בעמדת אובמה בעניין התקיפה? תזכורת: כאשר הממשל ביקש מפוקסמן וחבריו לתמוך בו בכפיית הקפאת ההתנחלויות על ממשל נתניהו, כדי לקדם את "תהליך השלום", הפעילים החרוצים השתמשו בכל כוחם וכספם כדי לסכל את המהלך.

סוגיית התקיפה בסוריה הציבה את הארגון היהודי-הליברלי ג'יי-סטריט, מתחרהו של איפא"ק, בפני דילמה שונה, אך לא פחות מסובכת. מצד אחד, הארגון שהוקם כדי לקדם את פתרון הסכסוך הישראלי-הפלסטיני ואשר מתנגד למפעל ההתנחלויות, נחשב לשותף היהודי הטבעי של הנשיא אובמה והמפלגה הדמוקרטית. מצד שני, רבים מפעיליו המרכזיים ומתורמיו נמנים עם המחנה האמריקאי של מתנגדי מלחמת וייטנאם, שמסתייג משימוש בכוח ליישוב סכסוכים מעבר לים. בתשובה לשאלת אל-מוניטור בנוגע לעמדתו בנושא הסורי, העביר מייסד הארגון ונשיאו, ג'רמי בן עמי, קישור להחלטה הרשמית של ג'יי-סטריט מ-29 באוגוסט: הארגון אמנם תובע להרתיע את משטרו של אסד משימוש בנשק כימי, אך מדגיש כי למשבר אין פתרונות קלים וחדים.

ההסכם עם רוסיה לפינוי הנשק הכימי מסוריה, שהביא להקפאת האופציה הצבאית, הצדיק בדיעבד את החלטתו של ג'יי-סטריט לשבת על הגדר. הנוסח הפושר, שהתקבל לאחר דיון סוער בהנהגת הארגון, משקף את הפיכתו מתנועה חצי קיקיונית, שתויגה כשוליים השמאליים של הקהילה היהודית, לחלק מהממסד הלגיטימי שלה. לפני שנתיים הותקפו ארבעה חברי כנסת מ"קדימה" על שנענו להזמנה להשתתף בוועידת הארגון. שר ההסברה באותה עת, יולי אלדשטיין מהליכוד, כתב למנהיגת המפלגה אז, ציפי לבני, כי ההשתתפות באירוע של "ארגון העוסק בפעילות אנטי-ישראלית גלויה" היא "חצייה של קווים אדומים". השנה, לא רק השרה וראש "התנועה" ציפי לבני עצמה תישא דברים בפני 3,000 באי הוועידה, לצד מנהיגת מרצ, זהבה גלאון, ויו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ'; בין הדוברים המרכזיים יהיו גם איש הליכוד, ח"כ צחי הנגבי, וח"כ יצחק וקנין מש"ס.

בן עמי זוקף את השינוי במעמדו של ג'יי-סטריט להצלחתו להעמיק את ההבנה של הישראלים כי יהודים אמריקאים יכולים לחוש דאגה אמיתית להמשך קיומה של ישראל, לביטחונה ולאופייה של מדינת הלאום של העם היהודי ולהיות קשורים לאחיהם בה, ובה בעת "לא להסכים בשתיקה עם מדיניות ממשלתית הנתפסת בעיניהם מנוגדת להיגיון ולאינטרס הישראלי," למשל בנושאי ההתנחלויות והכיבוש, הוא מסביר בראיון לאל-מוניטור בדוא"ל. "זהו קונספט שהישראלים מכירים מהבית," אומר בן עמי. "חילוקי דעות עם מדיניות הממשלה אינם הופכים אדם לאנטי-ישראלי, כל עוד הם מבוססים על דאגה כנה לישראל," הוא מדגיש.
בן עמי מזכיר כי הטיעונים שמשמיעים ראשי ג'יי-סטריט ביחס לגורל השטחים הם הד לקולות הנשמעים כיום מלב החברה הישראלית - יהיו אלה פוליטיקאים, כמו לבני ואולמרט, או בכירי מערכת הביטחון, כמו ראשי השב"כ לשעבר שהתבטאו נגד הכיבוש בסרט "שומרי הסף". הוא סבור כי תמיכתו של הארגון בהחרפת הסנקציות נגד איראן, התנגדותו להחרמת ההתנחלויות ולמהלך הפלסטיני באו"ם, "הוכיחו שג'יי-סטריט אינה קבוצת שוליים, אלא קול הבוקע מלבה של הקהילה היהודית-אמריקאית." אכן, ספק אם הנהגת הארגון היתה חוזרת היום על החלטתה השנויה במחלוקת בקהילה, בשנת 2011, לפעול נגד הטלת וטו אמריקאי על הצעת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם לגנות את ההתנחלויות. קשה גם להאמין שארגון כמו "סולידריות שייח' ג'ראח" היה זוכה השנה לפרס ג'יי-סטריט, שהוענק לו מטעמו לפני שנתיים.

בן עמי מקווה שהעניין הרב שמעוררת הוועידה השנתית של ארגון השלום שהקים ידגיש את הצורך במעורבות אמריקאית פעילה לקראת הסכם בין הישראלים לפלסטינים. הדילמה הסורית תהיה משחק ילדים לעומת הדילמה היהודית-האמריקאית הגדולה. מבחן הנאמנות הכפולה, שממנו הצליח ג'יי-סטריט לחמוק בעור שיניו בספטמבר 2013, יזכיר שעשועון טלוויזיה אם המעורבות הזאת תניב הסכם שלום שיבטיח את צביונה היהודי והדמוקרטי של ישראל, אך יהיה כרוך בפינוי טראומטי של רבבות יהודים מבתיהם ובחלוקתה של ירושלים-בירת-ישראל-המאוחדת-לנצח.