"כול עאם ואנתום בח'יר", "שנה טובה", מברכים האנשים זה את זה בפרוס עיד אל פיטר. החג, שצוין השבוע בכל רחבי העולם המוסלמי [7/8באוגוסט], מסיים את חודש צום הרמדאן. במועד זה הסתיימה כתיבת הקוראן, על-פי אחת המסורות, אבל משמעות היום, עבור רוב האנשים החוגגים אותו, היא מחילה, אחווה ושלום; חג שבו מיישבים סכסוכים ומחלוקות ומתחילים דף חדש ונקי.
השנה, יותר מבכל שנה אחרת, נאמרת הברכה המסורתית בתחינה רבה. כל-כך הרבה משמעויות חיוביות מקפלת בתוכה המילה הערבית "ח'יר" - אושר, שמחה, פרנסה, עתיד בטוח ומבטיח, אך אחרי שנה מדממת במזרח התיכון, על ההבטחות האלה מוטל צל כבד. לנוכח הקורבנות הרבים שגבה וגובה "האביב הערבי", המטפורה האופטימית הזו, שביטאה את השחרור מעול העריצות והדיקטטורה, אינה מדויקת יותר. האביב הפך לחורף קשה, ועבים קודרים עודם מכסים את פני השמיים.