דילוג לתוכן העיקרי

כבל: העבודה הפכה למפלגה תל-אביבית

ח"כ איתן כבל נחוש להדיח את היו"ר שלי יחימוביץ' בבחירות לראשות המפלגה בנובמבר כי המצב גרוע יותר מבתקופת אהוד ברק: "היא נוהגת כאחרונת הבולשוויקים. ''
Eitan Cabel, an Israeli minister without portfolio and member of Prime Minister Ehud Olmert's cabinet, holds a news conference in Tel Aviv May 1, 2007.  Cabel announced he was stepping down on Tuesday, opening the first crack in Israel's government after the prime minister vowed to ride out a scathing reprimand by an inquiry into last year's costly Lebanon war.   REUTERS/Gil Cohen Magen (ISRAEL) - RTR1P7RE

כמה שבועות לפני הבחירות האחרונות לכנסת, פגשתי את ח"כ איתן כבל בחדר האיפור של אחד מערוצי הטלוויזיה. בדיוק סיימנו להשתתף בעוד דיון פוליטי, אחד מני רבים ששודרו אז. מפלגת העבודה עמדה על 21 מנדטים בסקרים, והייתה צפויה להיות השנייה בגודלה אחרי הליכוד ביתנו. בתוך האולפן כבל הגן בחירוף נפש על יושבת ראש המפלגה שלי יחימוביץ', והפגין ביטחון ביכולתה לגבור על בנימין נתניהו. אבל בדרך למכוניות, ברגע של גילוי נפש, הוא העריך שהעבודה תגמור עם 14-15 מנדטים.

כבל הוסיף ואמר שאין לו מושג מה קורה בתוך המפלגה או מה האסטרטגיה של קמפיין הבחירות שלה. הוא סיפר שיחימוביץ' ממדרת את כל חברי הכנסת, לא מוכנה לשמוע ביקורת, ובטוחה שאם לא תדבר על הנושא המדיני, תומכי הליכוד יעברו אליה. "זה לא יקרה", צפה כבל, "והלוואי ואתבדה. לא מנצחים ככה בחירות". אחר כך הפציר בי לא לכתוב על כך מלה.

בצהרי יום הבחירות שוחחנו שוב. הוא התרוצץ בין הסניפים, ושיתף אותי באותה תחזית בדיוק. הפעם הערכתו כבר התבססה על מה שראה בשטח:  נהירה גדולה של מצביעים אל יאיר לפיד ומפלגתו.

את הבחירות סיימה העבודה עם 15 מנדטים, תוצאה שנחשבה לפספוס ענק. כבל לא המתין הרבה, ויצא חזיתית נגד יחימוביץ', בטענה שהיא משליטה דיקטטורה במפלגה. הוא קרא לחקור את מחדלי הבחירות, ומאז הוא מתפקד על תקן כאב הראש של יושבת הראש, כשלצדו חברי הכנסת יצחק הרצוג ואראל מרגלית. השניים כבר הודיעו כי יתמודדו מולה על הנהגת המפלגה. כבל ממתין עם ההחלטה לסוף החודש.

אל מול שיתוף הפעולה בין הרצוג, מרגלית וכבל, יחימוביץ' מתגלה כפוליטיקאית קשוחה שאינה מוותרת בקלות. ביום שישי האחרון [2 באוגוסט] היא הצליחה לנצח את השלושה בהצבעה על מועד הבחירות המקדימות במפלגה. היא דרשה לערוך אותן ב-21 בנובמבר, הם דרשו ב-21 בינואר. השיקולים שלה ברורים: מהלך מהיר שלא יאפשר למתמודדים האחרים להתכונן לבחירות, וימנע את פתיחת ספר הבוחרים כך שלא יוכלו לגייס תומכים חדשים.

ניצחונה של יחימוביץ' היה דחוק: 43 קולות בלבד הפרידו בינה לבין ההפסד, מתוך כ-1,100 צירים שהשתתפו בהצבעה. בראיון לאל- מוניטור כבל מסביר מדוע לניצחון הזה אין משמעות, מדוע הוא חושב שיחימוביץ' גרועה מאהוד ברק, ומדוע כל עוד היא עומדת בראשות העבודה - אין למפלגה סיכוי להיות אלטרנטיבה.

ההפסד שלכם לשלי יחימוביץ' בוועידה מוכיח שלמרות הכל היא עדיין שולטת במפלגה.

"נכון, לא ניצחנו ביום שישי האחרון, אבל אין בכך שום התייחסות למה שעשוי להיות בפריימריז. אלה הן שתי אופרות שונות לחלוטין. לא רק שהוועידה אינה מיקרוקוסמוס של הפריימריז, אין בין שני הדברים הללו אפילו יחסי גומלין. דבר אחד טוב כבר יצא מהוועידה: התברר ששלי לא ממש שולטת במנגנון. אם הייתי מתראיין לפני עשרה ימים, אפשר היה להגיד ששלי שולטת. והנה מתברר שחצי מהמפלגה לא איתה.

"היא גם עשתה דברים בעייתים, כמו לקבוע את הוועידה ליום שישי - יום רמדאן ויום התפילה האחרון שמנע מחברים מהמגזר הערבי להגיע. ברור שאם זה היה ביום אחר היינו מנצחים, הרי אף אחד שם לא תומך בה. היא עשתה תרגיל. מה גם שרוב האנשים שלה בוועידה הם מה שקרוי 'צירים משוריינים', כלומר אנשים שהיא הכניסה בלי התמודדות והם בעצם החיילים שלה."

ברור לך שהדברים שאתה אומר נשמעים כמו תירוצים. שלושה חברי כנסת מוערכים - אתה, הרצוג ומרגלית - לא מצליחים להביס אותה גם כשאתם משלבים כוחות.

"שלי יודעת לעשות פוליטיקה, אבל זו פוליטיקה שלא הייתי מעז לעשות רבע ממנה. לא בגלל שאני לא מכיר את השיטות האלה, אלא כי אלה הם דברים שבינם לבין התנהלות דמוקרטית אין קשר. אפשר להתייחס אליה כאל פוליטיקאית מבריקה או דיקטטורית. מצד אחד שלי מדברת על דמוקרטיה, אבל מצד שני היא נוהגת כאחרונת הבולשביקים. אם אתה לא איתה אז אתה נגדה.

"המציאות מאוד עגומה. יחימוביץ' הפכה את הפרוצדורה למהות. המצב עכשיו הרבה יותר גרוע מתקופת אהוד ברק, ואני באמת לא מתגעגע לתקופה הזאת. התנפלנו בזמנו על ברק וצדקנו, אבל שלי קיבלה יחס אחר. בתקופת הבחירות אף אחד לא העיז לצאת נגדה, וגם אחר כך. אפילו העיתונאים פחדו להתעסק איתה.

"אני מרגיש שאני בתוך אווירה בולשביקית. עם ברק, בתקופות הכי קשות, היה אפשר להתווכח. היתה לשכת יו"ר והיינו מגיעים אליו. היום אין לאף אחד מושג מה קורה בתוך המפלגה. אפילו הצוות המצומצם של מזכירות לשכת המפלגה, שהם כמו חברי הדירקטוריון, בקושי יודעים מה קורה."

גם חברי הכנסת לא יודעים?

"בהחלט. גם איתנו היא לא מתייעצת. כשהיא אומרת 'התייעצתי', בפועל אין שום התייעצות. אני טוען שזה נובע מפחד ומפרנויה. אנחנו הרי לא בקשנו לעשות בחירות מיד, וגם כשאני כתבתי מכתב אמרתי 'בואו נדון על מועד הפריימריז'. אבל היא הבינה, ובצדק מבחינתה, שאין לה יותר רוח גבית. היא נכנסה למצוקה, שהרי הסקרים עומדים על 17 מנדטים, ואין לה כבר רוח גבית. היא לא רצתה שיהיה מפקד, אבל אני טוען שגם בתנאים האלה המצב שלה לא טוב. ברור שספר הבוחרים הנוכחי הרבה יותר טוב לה, אבל זה לא מה שישנה את מצבה."

בינתיים מצבה נראה לא רע. היא נותנת פייט.

"זה לא אומר כלום. אנחנו רק בתחילת הדרך. הכל פתוח. אלה שמכהנים כיושבי ראש תמיד מתחילים מנקודת פתיחה טובה יותר. שמעון פרס הוביל עד היום האחרון בסקרים מול עמיר פרץ בפער גדול. בסוף עמיר ניצח."

אתה מאמין שלמפלגת העבודה יש סיכוי לחזור אי פעם להיות אלטרנטיבה שלטונית?

"לצערי עם שלי יחימוביץ' בראש, אין לנו סיכוי כזה בוודאות. כל עוד היא היו"ר אנחנו לא יכולים לדבר במושגים של אלטרנטיבה שלטונית. אני רק מקווה שנשכיל לבנות קודם כל את המפלגה, להגיע לבחירות הבאות מנקודת זינוק אחרת, להיפתח לקהלים נוספים. הרי קם דור שלא יודע אפילו לדבר את השפה שלנו. אלה ששלי התחייבה להביא הצביעו ליאיר (לפיד). לצערי אנו הופכים יותר ויותר למפלגה שמסתגרת בקווים של תל אביב."

אם לא תאחדו כוחות נגדה, יחימוביץ' תהנה מהמצב. אתה מתכוון להתמודד?

"זה נכון שבנסיבות האלה פיצול יועיל לה. עד סוף החודש אקבל את ההחלטה אם להתמודד."

More from Mazal Mualem

The Middle East in your inbox

Deepen your knowledge of the Middle East