דילוג לתוכן העיקרי

רבנים חדשים, אותה רבנות

למרות הצהרותיהם המפויסות, תהיה זו תמימות לחשוב שהרבנים הראשיים יוסף ולאו יהפכו את הרבנות לפלורליסטית. מחויבותם נתונה בראש ובראשונה לממסד החרדי השמרני
An ultra-Orthodox Jewish man stands beneath campaign posters depicting Rabbi Ovadia Yosef, the spiritual leader of the ultra-Orthodox Shas party, in the southern city of Ashdod January 17, 2013. A fixture in successive governments, Shas, the ultra-Orthodox party draws its support from the fast-growing community of religious Jews of Middle Eastern origin whose spiritual leader is the 92-year-old, Iraqi-born rabbi Ovadia Yosef. According to opinion polls, it will maintain its 11 seats in parliament. REUTERS/A

לזכותם של הרבנים הראשיים שנבחרו בשבוע שעבר [24 ביולי] ייאמר, שהם ניסו להפגין נדיבות בניצחונם. מודעים לעויונות החילונית כלפי הגוף שבראשו נבחרו לעמוד, ביקשו הרבנים דוד לאו ויצחק יוסף להפיג את החששות בציבור. בהצהרותיהם הראשונות לאחר שנבחרו לתפקיד הבטיחו השניים שיפעלו לקירוב הישראלים אל הממסד הרבני ויקלו היכן שרק אפשר. פעם אחר פעם נשמע לפתע הביטוי הארמי: “כוח דהתרא”, כוחו של ההיתר. יום לאחר ההצבעה עלו שני הרבנים הנבחרים לביתו של מנהיג ש”ס הרב עובדיה יוסף. הרב, מאושר עד עמקי נשמתו מהניצחון הגדול שהותיר בשליטתו את המאחז האסטרטגי הזה, הורה לבנו הרב יצחק יוסף ולרב לאו להימנע מהחמרות הלכתיות מיותרות, ולקרב את הישראלים לתורה. ממש צפיחית בדבש, אפילו פרנציסקוס האפיפיור הסימפטי לא יכול היה לעשות זאת רך ומפויס יותר.

לו היינו תמימים, ייתכן שהיינו מקבלים את הרושם שאכן דף חדש עומד להיפתח. לא עוד ממסד רבני נוקשה ודוגמטי - מעתה נקבל רבנות פתוחה ופלורליסטית. אך אלה כמובן לא פני הדברים. בפועל, ממש כמו בעשרים השנים האחרונות, הרבנים שנבחרו משמשים כבובות על חוט בידיהם של בכירי הרבנים החרדים. הרב האשכנזי לאו לא היה נבחר לולא התמיכה של המנהיג החרדי הבולט הרב שטיינמן, והרב הספרדי יוסף היה נותר אלמוני וחסר השפעה אלמלא שלף אותו אביו וקידם אותו לתפקיד. מודעים לאווירה האנטי חרדית ברחוב הישראלי פונים הרבנים שנבחרו לציבור במתק שפתיים, בעוד שבפועל בסוגיות הלכתיות ועקרוניות, המחויבות שלהם נתונה בראש ובראשונה לממסד החרדי השמרני.

לא רק הישראלים צריכים להיות מוטרדים מהאפשרות שהרבנות תוסיף להיות קבלן ביצוע של החרדים. גם קהילות יהודיות בצפון אמריקה עלולות להיות מושפעות בכך. בקדנציה הקודמת ביקשה הכנסת לקדם חוק חדש שיסדיר אחת ולתמיד את מערך הגיור בישראל. יוזם החוק, ח”כ דוד רותם (ישראל ביתנו), ניסה באמצעותו לפשט ולהקל את תהליכי הגיור המסורבלים. הרבנים הראשיים הסכימו לשתף פעולה עם היוזמה בתמורה לתנאי אחד: שהחוק יציין במפורש שהרבנות הראשית לישראל תוכר כגוף היחיד שרשאי לבצע גיורים. בכך ביקשו לעגן את בלעדיותו של הגיור האורתודוכסי ולדחוק אל מחוץ לגדר את כל הזרמים האחרים.

החוק, שאיים לפגוע אנושות בקשר שבין ישראל לקהילות היהודיות בעולם, הוקפא לבסוף רק לאחר התערבות של ראש הממשלה נתניהו שנענה ללחץ שהגיע אליו מצפון אמריקה. אם מישהו חושב שמשהו בגישה הנוקשה הזו ישתנה או יתרכך לאור ההצהרות המתונות של הרבנים החדשים, הוא ודאי שוגה באשליות. הרבנים החרדים גמרו אומר מזמן להילחם בכל דרך בקונסרבטיבים וברפורמים. כל זמן שהחרדים ממשיכים לשלוט ברבנות הראשית מובטחת העליונות של האורתודוכסיה על פני כל היתר. מדינת ישראל תמשיך לאשר אך ורק נישואים אורתודוכסיים וממילא תמשיך לקדם גיור של רבנים חרדיים על פני כל האופציות האחרות.

כשבוחנים את התוצאות שהתקבלו בבחירות לרבנות עולה השאלה האם שידוד מערכות אמיתי היה בכלל אפשרי ולו לרגע אחד. זה לא רק הנתון המדהים שנוגע למספר הקולות הזהה שקיבלו שני הרבנים הראשיים בהצבעה חשאית שהתקיימה בשני פתקים שונים. זו גם זהותם של יתר המתמודדים. לבד מהרב דוד סתיו, שהיה היחיד שניסה לקדם מהלך של שינוי אמיתי (ובשל כך עמד בלב המתקפה החרדית), יתר הרבנים שהתמודדו היו עוד מאותו דבר - אסופה של רבני ממסד ותיקים, חרדים או חרדים לאומים, שאינם מוכנים לגלות שמץ של סובלנות לכל זרם ביהדות שאינו מקובל עליהם במאה אחוזים.

שר הדתות והתפוצות נפתלי בנט, מנהיגה הפופולרי של מפלגת הציונות הדתית "הבית היהודי", הוא באופן פרדוקסלי אדם פתוח וסובלני בנושאים דתיים. בנט, שמפגין עמדות מדיניות נוקשות ובלתי מתפשרות, הוא מה שמכונה דתי-לייט, שבמשך כמה שנים מחייו נטש את אורח החיים הדתי ונישא לאישה מבית חילוני. סביר להניח שהוא אישית מאמין באמת ובתמים בצורך להוביל מהפכה ברבנות, אך הוא נכשל כישלון חרוץ כשלא הצליח לתרגם את השאיפה הזו למהלך פוליטי מוצלח. במקום להוביל באומץ הוא נגרר בנרפות, צופה בחוסר מעש בבכירי מפלגתו חוברים לחרדים ומסכלים את סיכוייו של הרב סתיו המתון. הבחירות לרבנות הוכיחו, אם כך, שבנט אולי מנהיג את מפלגת הציונים הדתיים - אך הוא טרם העפיל למעמד של מנהיג הציונות הדתית.

More from Nadav Perry