דילוג לתוכן העיקרי

''העבודה חוזרת להניף את הדגל המדיני''

ח"כ חיליק בר, יו"ר השדולה לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי: "לרעיון שתי המדינות יש רוב בכנסת ובציבור - רק בממשלה אין לו רוב".
Hilk-Bar.JPG

בניגוד מוחלט לטרנד הפוליטי הנוכחי, בזמן שמרבית הח"כים הצעירים שנכנסו לכנסת בבחירות האחרונות מתרכזים בסדר יום חברתי-כלכלי ברוח המחאה החברתית של 2011, מזכ"ל מפלגת העבודה וחבר הכנסת חיליק בר מניף דווקא את הדגל המדיני החבוט. כשהם פעלו להקמת שדולות פרלמנטריות העוסקות ביוקר המחיה ובמשבר הדיור, בר, בן 38, הקים את השדולה "לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והישראלי-ערבי", שתומכת ברעיון שתי המדינות לשני העמים. 

ביום ראשון בבוקר [14 ביולי], מתוקף תפקידו כמזכ"ל העבודה, התייצב בר לצד יו"ר המפלגה שלי יחימוביץ' במסיבת העיתונאים שבה הודיעה על הקדמת הפריימריז. בר מאמין שזה היה המעשה הנכון כעת להרגעת הרוחות במפלגה המסוכסכת. אולם עם כל הכבוד לפוליטיקה הפנים-מפלגתית, את רוב זמנו הוא מקדיש מאחורי הקלעים לניסיון לקדם עם חברי כנסת נוספים מהלך פוליטי משמעותי: ביום רביעי (17 ביולי) הוא צפוי להגיש לכנסת הצעת חוק תקדימית שלפיה מעמדם הסופי של שטחי הרשות הפלסטינית והריבונות עליהם יוסדרו בהתאם לעיקרון "שתי מדינות לשני עמים".

אתה חריג בנוף חברי הכנסת הצעירים. בחרת לקדם נושא שרוב הציבור בישראל אדיש כלפיו, לעומת נושאים חברתיים שמוציאים אנשים לרחובות.

"הקמתי את השדולה כי בניגוד למה שנראה, בכנסת הזאת יש רוב ברור ומוצק לפתרון שתי המדינות - מצב שלא היה מאז 1992 בתקופת כהונתו השנייה של רבין. הטרגדיה היא שבכנסת יש רוב, ובכל סקר בציבור יש רוב, אבל רק בממשלה אין לו רוב. זהו דיסוננס מובנה.

"ראש ממשלת ישראל מוחזק כבן ערובה. מצד אחד על ידי מפלגתו, שאף על פי שנחלשה, היא הולכת ומקצינה ימינה, והגורמים המתונים בה כמעט שלא באים לידי ביטוי. פייגלין וחוטובלי מבהירים כל הזמן שלא תהיה תמיכה ברעיון שתי המדינות; לידם סגן שר הביטחון דני דנון אומר בפירוש שבממשלה הזאת אין רוב לפתרון שתי המדינות. מן הצד השני מוחזק ראש הממשלה על ידי שר בכיר בממשלה, נפתלי בנט, שאומר פחות או יותר שרעיון שתי המדינות יתממש רק על גופתו המתה, ושהפלסטינים הם קוץ בישבנה של ישראל. זוהי ממשלה ימנית שאינה משקפת את הרוב בכנסת ובציבור שיש לרעיון שתי המדינות."

וההיענות בכנסת?

"זוהי השדולה הכי גדולה בכנסת עם מעל לארבעים חברים. כל הח"כים של העבודה ושל מרצ בתוכה, ויש לנו אפילו שני ח"כים מש"ס וח"כים מיש עתיד. אי אפשר לזלזל בתמיכה שיש בכנסת לרעיון הזה, ואי אפשר להתעלם ממנה. הלחץ שנפעיל יכול להיות גורם חשוב, בעיקר כשהיוזמה הערבית שוב עולה לסדר היום. מ-2002 כשהושקה היוזמה, ממשלת ישראל לא התייחסה אליה ברצינות. יותר מחמישים מדינות ערביות ומוסלמיות תומכות ביוזמה, אבל ישראל מתעלמת. זוהי טעות דיפלומטית קשה. זוהי איוולת מדינית, זלזול ופגיעה בכבודו של העולם הערבי כולו, ויותר חמור מכך - בסיכוי לשלום.''

אולי יש רוב בכנסת, אבל המו"מ עם הפלסטינים תקוע עוד לפני שהתחיל, ונראה שלפחות מבחינת ישראל אין היתכנות פוליטית להסדר מדיני, כפי שאתה בעצמך אמרת. אז איך בדיוק השדולה יכולה להשפיע?

"למרות המצב, עלינו לדחוף קדימה את הרעיון ולייצר אווירה. כיו"ר השדולה כתבתי מכתב לפני כשבועיים לג'ון קרי. הבטחתי לו שאנחנו נעניק למאמציו רוח גבית בכנסת, והזמנתי אותו להיפגש איתנו. הוא ענה שהוא נרגש מתוכן המכתב והודה לנו על התמיכה. לפני כחודשיים נפגשתי עם נביל שעת, ולפני כשלושה שבועות נפגשתי בירושלים עם סאיב עריקאת. גם בפניו הדגשתי את הרוב המוצק שיש בכנסת לטובת פתרון שתי המדינות, והצעתי לו לדרוש מאבו מאזן לוותר מיידית על התנאים המוקדמים להידברות, כי הוא מצטייר כמי שמכשיל את פתיחת המו"מ."

האם מפלגת העבודה הכשילה את התהליך המדיני בכך שיחימוביץ' החליטה להישאר באופוזיציה, למרות ההצעות הנדיבות של נתניהו להצטרף לממשלתו?

"לא היינו צריכים להיכנס לממשלה. מפלגת העבודה מאז רצח רבין, למעט תקופת ברק הקצרה, הפסידה בבחירות, אבל ישבה בכל הממשלות. תמיד אמרו 'ניכנס ונשפיע על הכלכלה ועל התהליך המדיני'. עשרים שנה ישבנו בממשלות וזה לא קרה, אלא ההפך: ממשלות קפיטליסטיות ותקיעות מדינית. עכשיו הגענו לשיא - חמש שנים שלמות של קפאון מדיני, ועם אבו מאזן כמדיניות לא מדברים.

"במערכת הבחירות האחרונה המלה שלום כמעט שלא הוזכרה. אין כיום שיח של שלום. האם אותן עשרים שנה שבהן היינו בממשלות למרות שהפסדנו בחירות עזרו לשלום? אם יהיה תהליך מדיני נתמוך בו מהאופוזיציה, ולא נתנגד. אם בנט והקיצוניים יפרשו - ניכנס לממשלה אפילו בלי ג'ובים כדי לקדם הסכם שלום. נהיה אחראים."

קצת מוזר מצדך לטעון שהשלום הועלם ממערכת הבחירות. הרי שלי יחימוביץ' הובילה את הקו הזה.

"אני לא מתעלם מכך. אבל הלקח הופנם. לא סתם אני עומד בראש שדולה מדינית. לא סתם שלי מדברת על הנושא המדיני, ואנחנו אלה שיזמנו את הדיון בכנסת על היוזמה הערבית. אחרי שהחזרנו את הדגל החברתי חזרנו למדיני כדי ליצור אלטרנטיבה."

נתניהו דובר אמת בהצהרותיו על מחויבותו לתהליך המדיני?

"אני חושב שהוא היה מאוד רוצה להיות המנחם בגין הבא של הליכוד, אבל הוא ממש כלוא בתוך מפלגתו שהקצינה. כשבנט יכול להפיל את הממשלה בכל רגע, לא בטוח שלנתניהו יהיה את האומץ ללכת למהלך מדיני."

כמזכ"ל העבודה, איך אתה מתכונן לתקופה הסוערת שמצפה לכם, עכשיו כשיש תאריך לפריימריז לראשות המפלגה?

"זה לא יהיה פשוט. יהיה כאן מאבק, אבל לפחות נהיה המפלגה הראשונה שתסיים עם המאבקים הפנימיים לפני הבחירות הבאות."

מה יקרה אם לפני הבחירות הבאות הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ירצה להתמודד על ראשות המפלגה?

"ועידת המפלגה יכולה לבקש לעשות פריימריז נוספים."

אתה עובד קרוב לשלי. היא מפתיעה אותך ביכולת הלחימה שלה?

"היא באמת מפגינה עמידות מרשימה. יש לה עור של פיל. אבל היא הולכת לקרב קשה, ובפריימריז אתה יודע איך נכנסת - אבל לא איך תצא.''