עלייתה ונפילתה של "אל ג'זירה"
היא עודדה את המורדים בסוריה, תמכה בחיזבאללה בלבנון וסייעה לאחים המוסלמים במצרים. כך הפכה רשת החדשות הקטארית ממערכת עיתונאית מקצועית ואמינה לכלי משחק פוליטי.
רשת החדשות אל ג'זירה, שחרטה על דגלה את הסיסמה "הדעה והדעה האחרת", איבדה את הלגיטימיות והמהימנות שלה כשזנחה את הסיקור ההוגן והחלה להציג רק דעה אחת: דעת האמיר. כבר לפני שנים איבדה הרשת את איזונה וחזונה בגלל מאוויו של אמיר קטאר הפורש, חאמד בן חאליפה אל ת'אני. ייתכן שזה קרה בגלל שמנהלי הערוץ התבלבלו מרוב העוצמה שצברה אל ג'זירה בעולם הערבי, וייתכן שמאז ייסודה היתה כלי למימוש האינטרסים של אל ת'אני, שלפני פרישתו שאף להיות מנהיג בולט גם מחוץ לגבולות האמירות הקטנה שעמד בראשה.
מתחילת שידוריה ב-1996, בלטה מיד אל ג'זירה כרשת השידור הראשונה בעולם הערבי ששידרה במקצועיות וללא משוא פנים. עיתונאיה סיקרו אירועים בביקורתיות שלא הייתה אופיינית בעולם הערבי, חשפו שחיתויות, נלחמו על הזכות לשדר מכל מקום, ובדיווחים שלהם לא היתה כל התרפסות למנהיגים. אולם התפקיד החשוב הזה שקיבלה על עצמה, ונראה אז אמיץ וחדשני בעיני מאות מליוני צופים בעולם, ננטש. אל ג'זירה זנחה את המאפיין שבידל אותה כרשת חדשות מאוזנת ומקצועית. היא החלה לעודד מהפכות, ולנקוט עמדה ברורה בעד בני בריתו של האמיר ונגד יריביו.
מנקודת מבטי הן כעיתונאי והן כצרכן חדשות ישראלי, התאכזבתי מאוד כשהבחנתי בשינוי הזה לראשונה במלחמת לבנון השנייה. הרשת עמדה באופן מובהק לצדו של חסן נסראללה מזכ"ל חיזבאללה. כתב הרשת לשעבר בביירות, רסאן בן ג'ידו (שפרש לפני יותר משנה, והקים ערוץ המזוהה עם חיזבאללה), הופיע אז בשידורי אל ג'זירה לא כעיתונאי אלא כתעמולן המעודד את לוחמי חיזבאללה, מרעיף מחמאות על נסראללה, ומתרפס לפניו בראיונות בלעדיים שהעניק לו מזכ"ל חיזבאללה. בן ג'ידו לא הציג לנסראללה, גם לא ברמז קל, את הביקורת שנשמעה אז בלבנון על האופן שבו המיליציות של חיזבאללה דחפו את לבנון למלחמה עם ישראל והביאו להרס אדיר בלבנון ולאובדן חיי אדם.
