ברירת ההתנתקות של ביבי

"אנחנו די בטוחים שהספינה של נתניהו הפליגה מהנמל", אמר הדיפלומט הבכיר. "יש לך מושג לאן הוא חותר?" שאל האיש, "האם ראש הממשלה מתכוון באמת להתקדם לעבר פתרון שתי המדינות?" עניתי שאינני בטוח אם נתניהו עצמו יכול להשיב לשאלתו, מכיוון  שככל הידוע לי, ראש הממשלה עצמו לא החליט לאן הוא מעוניין להגיע במשא ומתן עם הפלסטינים. אבל, הוספתי, השאלה המעניינת יותר, לדעתי, איננה מה ביבי רוצה לעשות בנושא הסכסוך, אלא מה הוא יכול לעשות. גם אם יש ממש בחשש שהוא מביע באחרונה מפני הפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית, נראה שהסוסים שלו ברחו מהאורווה. ספק רב אם מוסדות הליכוד - מהסיעה בכנסת ועד מרכז המפלגה - היו מעבירים היום את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. הרי כמה חברי כנסת מהאגף הימני של הקואליציה מאמינים בסעיף שמבטיח "שוויון זכויות גמור לכל אזרחי המדינה", כולל האזרחים הערבים? כמה מהם תומכים ב"חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, בלי הבדל דת, גזע ומין?"     

הצהרותיהם  של שר הביטחון משה יעלון, סגנו דני דנון, סגנית השר ציפי חוטובלי וחברת הכנסת מירי רגב ( שלא לדבר על נפתלי בנט וחבריו בבית היהודי), מלמדות שסכנת אובדן אופייה היהודי והדמוקרטי של ישראל אינה מדירה שינה מעיניהם. מבחינתם, לא היה, אין וגם לא יהיה פרטנר פלסטיני לשלום. אילו הדבר היה תלוי בחברי הכנסת של הימין, הם היו מקימים אוהל על הגג של המוקטעה ברמאללה, ומניפים מעליו דגל כחול-לבן. מי זה ג'ון קרי בשבילם? איך אמר המפא"יניק (כלומר, "הפרגמטיסט") דוד בן גוריון - "לא חשוב מה אומרים הגויים. חשוב מה עושים היהודים."

ועם זאת, כשאותם "גויים" איימו לעשות (כמו בימי מבצע קדש), ידע "הזקן" לחזור בו מחזון "מלכות ישראל השלישית". נתניהו, שיושב כיום על כסאו של בן גוריון, קיבל באחרונה צרור תזכורות שהגויים לא רק מדברים. בחודש שעבר החליטו 13 מבין 27 חברות האיחוד האירופי לסמן את מוצרי ההתנחלויות. שגריר של אחת מהן אמר לי שכלל היצואנים הישראלים צריכים להודות להם על הצעד הזה. הוא הסביר, כי לא מעט  אזרחים בארצו החלו להחרים, לייתר ביטחון, כל מוצר שנכתב עליו Made in Israel משום שלא ידעו להבחין בין סחורות שיוצרו בישראל לבין כאלה שמקורן בשטחים הכבושים.

שגריר של אחת מהן אמר לי שהיצואנים הישראלים צריכים להודות להם על הצעד הזה. הוא הסביר, כי בהעדר יכולת להבחין בין סחורות שיוצרו בישראל לבין כאלה שמקורן בשטחים הכבושים, אזרחים לא מעטים בארצו החלו להחרים, ליתר ביטחון, כל מוצר שנכתב עליו Made in Israel. בשבוע שעבר קיבל נתניהו מסר כי, ל"גויים" מתחיל להימאס לשלם את חשבון הכיבוש הישראלי ולספר למשלמי המסים בארצותיהם מעשיות על תרומה ל"תהליך שלום", שאינו קיים כבר ארבע שנים. ממשלת שוודיה החליטה לקצץ את הסיוע השנתי שהיא מעבירה לרשות הפלסטינית. הסיוע הזה, כמו הכספים ששאר "המדינות התורמות" מעבירות לרשות הפלסטינית, שחרר את ישראל מהאחריות לרווחתם של תושבי השטחים. הרשות נותרה אחד השרידים האחרונים של הסכם אוסלו, שאמור היה להביא לסיום הכיבוש והסכסוך. זהו אגב,  אותו הסכם שיעלון ושות' אינם מחמיצים הזדמנות להשמיץ.

מדינאי בכיר שנפגש לאחרונה עם נתניהו הזהיר את ראש הממשלה ששבדיה היא המדינה הראשונה, אך לא האחרונה, שאיבדה את האמון ביכולתם/רצונם של הישראלים והפלסטינים לממש את פתרון שתי המדינות. לפי ההערכה של אלוף פיקוד מרכז, ניצן אלון, המשך הקיפאון המדיני צפוי להביא לאינתיפאדה שלישית. כדי שהקהילה הבינלאומית תעמוד לצידו, כפי שנהגה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, חייב נתניהו להוכיח כי הוא ניסה באמת ובתמים להגיע להסדר עם הפלסטינים. פרץ האלימות בספטמבר 2000 התרחש אחרי שנשיא ארה"ב, ביל קלינטון, האשים את יאסר ערפאת בהכשלת המשא ומתן שאהוד ברק ניהל עמו בקמפ דיוויד על בסיס גבולות ה-4 ביוני 67'. אם ישראל תתקוף הפעם את ערי הגדה המערבית הדבר ייחשב להתקפה על מדינה שאמנם אינה חברה באו"ם, אך עשרות ארגונים בינלאומיים פתוחים לשמוע את תלונותיה.

אם לא די בכך, בחודש הבא אמור להתפרסם הדו"ח הסופי של המכון השוויצרי שבדק את עצמותיו של ערפאת, בעקבות התחקיר של אל ג'זירה. אם המומחים ידווחו על הימצאות שרידי חומר רדיואקטיווי בדמו, יהיה קשה לאבו מאזן לשבת במחיצתם של אנשים שהרחוב הפלסטיני מייחס להם את רצח המנהיג הנערץ. העימות הבא עלול להסתיים בהתפרקותה של הרשות הפלסטינית ובאובדן השותף האחרון לפתרון שתי המדינות, בואכה מדינה דו-לאומית.

כדי למנוע את האסון הזה, נתניהו ייאלץ ללכת באותה דרך שאריאל שרון סלל, ושהובילה להתנתקות מעזה. שרון פיצל את הליכוד, הרחיק את המתנחלים, סילק מדרכו את הרמטכ"ל יעלון שהתנגד לתכנית ההתנתקות מרצועת עזה וצפון השומרון, וזכה באמון גורף של הציבור. אפילו קוסם בדרגתו של ביבי אינו מסוגל לתמרן לאורך זמן על החבל הדקיק שמפריד בין החוגים הפלסטינים הפרגמטיים ביותר לבין הדנונים (על שם סגן השר, דני דנון) והיעלונים (על שם שר הביטחון, משה "בוגי" יעלון).

אם נתניהו יוסיף לפזר ספינים בנוסח "נתניהו מוכן לסגת מ-90 אחוז מהגדה תמורת בטחון", כפי שפורסם ביום חמישי (27 ביוני) ב"הארץ"- הספינה הציונית תעלה על שרטון (מי כמוהו יודע שכבר לפני 13 שנה הנשיא קלינטון הציע להם 94-96 אחוז ופיצוי טריטוריאלי על היתרה, בנוסף לחלוקת ירושלים). אם הוא יחליט להוביל אותה לחוף מבטחים של שלום אזורי על בסיס היזמה הערבית, הוא ימצא על הסיפון את רוב הישראלים.