כן הוא יכול
אם נתניהו רוצה לשרוד פוליטית, הוא חייב ללכת על הסדר מדיני.
במלאות מאה ימים לממשלת נתניהו השלישית, התכנסו בערב יום שלישי השבוע (11 ביוני), עשרות חברי ליכוד מרכזיים בחולון, ויצאו בגלוי נגד כוונת ראש הממשלה להוביל לאיחוד מלא בין מפלגתו של אביגדור ליברמן - ישראל ביתנו, לבין הליכוד.
מדובר בתמרור אזהרה עבור ראש הממשלה, אשר מאז מערכת הבחירות הכושלת שניהל, הולך ומאבד את האחיזה במפלגתו.
אבל לא רק בתוך הליכוד נראה נתניהו כמי שאיבד את הדרך ואינו מצליח לייצר מהלך משמעותי. הזירה הכלכלית-חברתית נתפסה על ידי שר האוצר יאיר לפיד ושר הכלכלה נפתלי בנט - השרים הצעירים השואפים, כל אחד בדרכו, לרשת אותו. דווקא הוא, שמאז 2003 כשמונה לשר האוצר על ידי אריאל שרון, הפך לאיש הכי מזוהה עם הכלכלה הישראלית, נעלם ונאלם. נתניהו בחר לעשות כך משום שהעדיף שתקציב הגזירות לא ידבק בו, אלא בלפיד לבדו. הוא אמנם הצליח להסיט את האש לעבר לפיד, אבל נראה ציבורית כמי שבורח מאחריות. נתניהו, שעד לא מזמן התגאה בכך שהוא שר על כלכלי שהציל את מדינת ישראל מקריסה נוסח יוון, פשוט אינו קיים בזירה שהייתה כה מזוהה עימו.
אבל גם בזירה הביטחונית, שהייתה השכפ"ץ הציבורי שלו בארבע השנים האחרונות אל מול הקיפאון המדיני ואל מול המחאה החברתית, מאבד נתניהו גובה.
