דילוג לתוכן העיקרי

קרי הציע כסף - אבו מאזן נעלב

מזכיר המדינה האמריקאי הציע לפלסטינים 4 מיליארד דולר כתמריץ לחידוש המו"מ. לאל-מוניטור נודע כי לא רק שאבו מאזן נפגע עד עמקי נשמתו מההצעה, אלא שלמחרת הכנס החליטה ההנהגה הפלסטינית: לא מוותרים על קווי 67' כתנאי מוקדם לשיחות.
U.S. Secretary of State John Kerry (C)  shakes hands with Israeli President Shimon Peres (L) and Palestinian President Mahmoud Abbas at the World Economic Forum on the Middle East and North Africa at the King Hussein Convention Centre, at the Dead Sea May 26, 2013. REUTERS/Jim Young (JORDAN - Tags: POLITICS TPX IMAGES OF THE DAY BUSINESS) - RTX101PF

עד לסוף השבוע הזה, השבוע הראשון בחודש יוני, אמורים ראש הממשלה נתניהו והנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) להציג בפני מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, את עמדתם לגבי חידוש המשא ומתן על בסיס עקרונות היוזמה הערבית. לאל-מוניטור נודע, כי בדיון פנימי שקיימה ההנהגה הפלסטינית הוחלט להודיע לקרי שהם לא יוותרו בשום מחיר על התביעה לפתוח במו"מ על בסיס גבולות 67'. במקרה הטוב, עבאס יסכים לקיים פגישה אחת עם נתניהו, בתנאי שראש הממשלה יתחייב להציג באותה פגישה את מפת גבולות הקבע שלו. או אז, כך הם מניחים, יתברר שכשביבי אומר "שתי מדינות לשני עמים", למה סוף סוף הוא מתכוון. עצה ידידותית: אל תעצרו את הנשימה. אחרי הכול, השבוע נציין רק 46 שנה לכיבוש. מה בוער?

ההחלטה של ההנהגה הפלסטינית לעמוד על קווי 67' כתנאי מוקדם לחידוש השיחות, נפלה למחרת נעילתו של הפורום הכלכלי העולמי שהתקיים בים המלח הירדני (27-25 במאי).

כמה נפלא היה לראות על אותה במה את המיליונר הישראלי יוסי ורדי ואיש העסקים הפלסטיני מוניב אל-מסרי, ולצידם עבדאללה מלך ירדן, נשיאנו שמעון פרס, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ומזכיר המדינה ג'ון קרי. ניכר היה שהמנחה, הוגה ה-WEF פרופסור קלאוס שוואב, התמוגג מנחת כשהציג בזה אחר זה את האישים החשובים. הלב גאה מהתרגשות למראה ישראלים חובשי כיפות סרוגות, יושבים באולם לצדם של ערבים בגלביות לבנות. רציתי לכתוב שהרגשתי כמו דייר משנה בבית משותף של זאב וכבש, אבל נזכרתי בבדיחה אחרת: שבמזרח התיכון צריך לספק כל יום לזאב כבש חדש. זאת, בדיוק כפי שקרי החליף את "השלום הכלכלי" בעוד מאותו דבר. הצימוק המתוק שהציע קרי לעבאס בנאומו, בתמורה לנכונות פלסטינית לחידוש המו"מ, היה גיוס מענק בינלאומי מיוחד בסך ארבעה מיליארד דולר .

בכיר פלסטיני אמר לאל-מוניטור, כי עבאס נפגע עד עמקי נשמתו מ"העצם שזרקו להם" האמריקאים במקום הכי נמוך בעולם. אכן, כמה נמוך אפשר לרדת? תארו לעצמכם איך ראש הממשלה הגאה, בנימין נתניהו, היה מגיב על הצעה לקנות יהודים בכסף בעבור, למשל, הקפאה זמנית של הבנייה בירושלים המזרחית.

אגב, עצתי לפלסטינים היא שלא ימהרו לספור את הכסף – לא רק את זה שמוצע להם, אלא אף את זה שכבר מהווה חלק ניכר מהתקציב שלהם. בכירים אירופאים ודיפלומט יפאני שעמם שוחחתי בחודשים האחרונים אמרו כי "נמאס להם" לממן את הכיבוש בחסותו של "תהליך שלום" פיקטיווי.

ועצתי לקרי היא כי במקום להנציח את תלותם של הפלסטינים בנדבות, מוטב שיחפש את הכסף בשני מקומות אחרים: במדיניותה של ישראל בשטחים הכבושים או, לחלופין, בתהליך שלום אזורי. "מדיניות הבידול" שישראל הנהיגה מאז השתלטות החמאס על עזה בשנת 2007 הסבה לכלכלת השטחים נזק שעולה פי כמה על ארבעה מיליארד דולר. הבנק העולמי, וכן שורה של כלכלנים ישראלים ובינלאומיים בכירים קבעו שהאיסור על שיווק סחורות לישראל ולגדה המערבית מהווה חסם מרכזי לפיתוח כלכלי בר קיימא ברצועת עזה. לפי נתונים שריכזה עמותת "גישה", המרכז לשמירה על הזכות לנוע, מראשית 2013 ועד אפריל השנה יצאו בממוצע מעזה 20.5 משאיות בחודש, כשני אחוזים מהממוצע החודשי ערב הטלת הסגר. האיסור הגורף והמוחלט על שיווק סחורות מכל סוג שמקורן ברצועת עזה -לגדה המערבית ולישראל, גרם לכך שכ-83% מהמפעלים בעזה מושבתים או פועלים עד כדי מחצית מהתפוקה שלהם. סגירת השווקים הללו בגדה ובישראל בפני המשק העזתי העמיקה את האבטלה ברצועת עזה (מעל 30 אחוזים לעומת 18.7% בשנת 2000. בקרב צעירים ממדי האבטלה מתקרבים ל 50 אחוזים). התמ"ג לנפש ברצועה לא חזר לרמה שבה היה לפני אוסלו (לתשומת לבו של הנשיא פרס, שאמר בכנס כי המצב בשטחים לפני אוסלו היה גרוע מכפי שהוא היום).

אגב, בעוד שקרי התכחש למדיניות הבידול הישראלית והקפיד להתייחס לעזה ולגדה המערבית כאל יחידה מדינית-כלכלית-חברתית פלסטינית אחת (כפי שנכתב בהסכם אוסלו), הצליחה ישראל לצרוב את הבידול בתודעתם של אמצעי התקשורת החשובים בעולם; רצועת עזה נשמטה כליל מדיווחי הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, CNN וסוכנות רויטרס על נאומו של קרי.

בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, שמכירים מקרוב את הסוגיה, טוענים שגם אזרחי ישראל יכולים לצאת נשכרים מביטול מדיניות הבידול, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה הביטחונית. כך, לדוגמא, תא"ל שמואל זכאי, מפקד אוגדת עזה לשעבר, אמר לפני שנה כי "צריך לפתוח את המעברים. לדאוג להשקעות בתוך רצועת עזה. ישראל חייבת לעשות את זה" (20 ביוני, 2012 גל"צ); תא"ל (מיל') כמיל אבו-רקון, לשעבר ראש המינהל האזרחי ביו"ש אמר לפני כן כי "שגשוג גדל בעזה יכול גם לצמצם את הפעילות הצבאית הישראלית. אני מאמין שאנשים שיכולים להתפרנס כראוי חושבים על פרנסתם ולא על דברים אחרים" (20 בדצמבר, 2011, AP). אל"מ יובל בזק, לשעבר ראש מחלקת תורת לחימה במטכ"ל, המליץ אז כי צה"ל יימנע מפגיעה בתשתיות אזרחיות חיוניות שאין להן קשר ישיר עם יכולות הלחימה של האויב, והסביר כי "ניסיון ללחוץ על אזרחים שיפעילו לחץ על ממשלותיהם כדי שהן יפעילו לחץ על ארגונים, לא רק שאינו מביא לקידום מטרות המלחמה, אלא שהוא יוצר עילה להאשמת ישראל בגרימת משבר הומניטארי" (נובמבר 2011, "צבא ואסטרטגיה").

למחרת הכנס בים המלח, שבו הבטיח קרי לפלסטינים פרס תנחומים של ארבעה מיליארד דולר בעבור חזרה למשא ומתן שמדשדש כבר 20 שנה, התקיים בתל אביב כנס צנוע, צנוע מדי, (ראו כתבות שהתפרסמו בסוף השבוע האחרון באתר זה) על יוזמת השלום הערבית. "ישראל יוזמת", המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללת נתניה וקרן פרידריך אברט, יזמו את הכנס בנסיון להעלות את היוזמה לסדר היום הישראלי. אחרי דברי ברכה של שגריר ירדן בישראל, ואליד עבידאת, וסגן השגריר המצרי, מצטפא אל-קוני (כן, כן – נציג רשמי של "האח המוסלמי" מוחמד מורסי דיבר בכנס בתל-אביב), הגיע תורו של אהרון פוגל, יו"ר חברת הביטוח "מגדל" ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, להציג את היתרונות הכלכליים של היוזמה. לדבריו, הסכם שלום אזורי יביא בטווח הארוך להפחתה של כ-30 מיליארד שקלים בנטל הביטחון ולעלייה שנתית של שני אחוזים בצמיחה.

כך שלידיעתם של אלה שמחפשים את הכסף, כמו גם של אלה שמבטיחים אותו - המטבע מונחת כבר שנים מתחת לפנס, מחכה למנהיג שירים אותה.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles