ארגוני זכות האדם בישראל כופפו את צה"ל

מבצע "עופרת יצוקה", דצמבר 2008. המראה מעל עזה היה מרהיב, השמים הוארו בזיקוקי דינור של יום העצמאות.  אבל הפעם הכיוון היה הפוך – אותם "זיקוקים" נשלחו מהשמים לקרקע – אל עבר תושבי הרצועה ובתיהם. זה נראה כמו תמנון גדול בשמים השולח זרועות ארוכות בלבן בוהק. מעטים מאלה שהיו שותפים לחיזיון הבינו שמה שהם רואים אלו פצצות זרחן המושלכות ממטוסי חיל האוויר הישראלי.

 השבוע (13 במאי) נערך דיון בעתירה לבג"ץ שהגישה  בנושא תנועת "יש גבול" במאי  2011. מתברר, כי ישראל אינה מכחישה את השימוש בנשק הזה במהלך הלחימה בעזה.  לעתירה הצטרפו עוד 101 עותרים, בהם ארגוני זכויות אדם וארגוני שלום ( ביניהם ארגון יש דין, רופאים לזכויות אדם, רבנים למען זכויות אדם, שלום עכשיו , גוש שלום ועוד).

יואב הס , יו"ר יש גבול ומי שיזם את העתירה, מספר בראיון לאל-מוניטור:

" מהרגע שראיתי את ה'זיקוקי דינור', מהר מאוד הבנתי את המשמעות. אחד החברים שלי נפגע בצבא מפצצות כאלה, וכמעט איבד את אחת מעיניו. אני יודע מה הן  מעוללות. לאחר בירור קצר גיליתי שאכן נפגעו אזרחים, כולל תינוק שנכווה. התמונה הזאת לא תעזוב אותי. לאט לאט הצטברו ידיעות על צוותים רפואיים שנפגעו לאחר שטיפלו באנשים נפגעי זרחן, מבלי לדעת שבתוך כך הם פוגעים גם בעצמם. החלטתי שצריך לעשות משהו.   לא יכול להיות שישראל תשתמש בנשק מהסוג הזה, שהוא אסור בשימוש על פי החוק הבינלאומי.''

העותרים גייסו למאבקם את עו"ד מיכאל ספרד, המתמחה בתיקי זכויות אדם. העתירה הוגשה לבג"ץ לפני כשנתיים, ורק השבוע התנהל הדיון הראשון בנושא. בתשובה לעתירה, הודיעה ישראל  לבית המשפט כי לא תעשה שימוש בנשק הזה מעתה והלאה, למעט בשני מקרים חריגים שפורטו בפני שופטי בג"ץ אך נותרו חסויים מטעמי ביטחון.

לדידם של העותרים, תשובת המדינה נחשבת לחצי הצלחה.

עו"ד מיכל ספרד סיפר  לאל-מוניטור כי העתירה הוגשה לאחר שלא היה שום ספק בכך שצה"ל עשה שימוש נרחב בחימוש המכיל זרחן.

מה זה בעצם פצצת זרחן?

"זרחן לבן", מסביר ספרד, "הוא חומר אשר נכנס לשתי קטגוריות של סוגי נשקים אסורים. הקטגוריה האחת -   'נשק מבעיר'; השניה – 'נשק לא מבחין'."

ספרד ממשיך בייתר פירוט: ''נשק מבעיר שורף כל דבר שבא במגע איתו. ברגע שהזרחן הלבן בא במגע עם חמצן הוא מתחיל לבעור. אם הוא נופל לך על היד, אז הוא בוער וממשיך לבעור. לפעמים הוא יכול לבעור כמה ימים. בעזה תועדו מקרים שאחרי הפסקת האש, כשאוכלוסייה אזרחית חזרה לאזורים ממנה ברחה, התגלו חלקיקי זרחן שהוסיפו לבעור. כבר נרשמו  מקרים שחלקיקי זרחן נותרו טמונים  מתחת לחול ואז, כשמישהו דרך עליהם, שבו לבעור. אותם חלקיקים  יכולים אפילו לשקוע בשלולית מים, וברגע שהיא  מתייבשת הם שוב הופכים לפעילים.''

מומחים שגוייסו לצורך הגשת עתירה סיפרו כי פצצת הזרחן ששימשה את ישראל  במהלך עופרת יצוקה היא  בקוטר 155 מילימטר, ויש בתוכה פיסות לבד טבולות בזרחן. בעת הפיצוץ באוויר נוצרת אותה "אמבה", שתוארה ע"י הפלסטינים במהלך הלחימה כ-"תמנון", בעלת  עשרות  זרועות שנשלחות  לקרקע.

מיכאל ספרד: "בדקתי במדריכים  של צבאות אחרים לגבי אופן השימוש בזרחן לבן. אין בהם פירוט רב, אך הם כוללים הנחיות מפורשות שאסור להשתמש בו בשטח. בפועל, מומחים בנושא אמרו לי שהאמריקאים השתמשו בזרחן, במידה מסויימת,  בפלוג'ה שבעיראק."

ספרד מגלה פרט מעניין: אותם מומחים צבאיים מהווים קהילה קטנה, וייחודם בכך שהם עוסקים  בתחום מכיוון זכויות אדם.  "כשראו בטלוויזיה את התמונות מעופרת יצוקה הם  החליפו טלפונים בהולים זה עם זה.  השאלה שחזרה על עצמה הייתה 'הישראלים האלה השתגעו?'"

הקטגוריה השנייה שבה נכללת פצצת הזרחן היא, כאמור, "נשק לא מבחין", כלומר נשק לא מדויק , שאין דרך לשלוט בו ולכוון אותו כך שיפגע רק במטרות צבאיות. במקרה של זרחן לבן  - גם אם נורה לעבר מטרה צבאית לגיטימית מבחינת דיני הלחימה, הרוח יכולה לשאת אותו לעבר ריכוזים אזרחיים, וזה כבר לא לגיטימי.

בתגובה השיב צה"ל לעתירה כי היא  "אינה שפיטה". כלומר, לבית משפט אסור להתערב בשאלה מהו סוג כלי הנשק שנבחר בעת מלחמה.

בתגובה, אמר ספרד כי טענה זו הייתה יכולה להיות אפקטיבית בשנות ה-70 או ה-80. היום, על רקע כוחם הגובר של בתי הדין לפשעי מלחמה, בתי משפט מחויבים לדון בשאלות האלה.  אם לא יעשו כן – ידונו בכך בתי משפט אחרים, בהאג למשל.  "הכלל הכי חשוב בדיני לחימה הוא שחובה להבחין בין אזרחים ללוחמים.  נשק לא מבחין הוא נשק לא מדויק,  ולכן אי אפשר היה לטעון כי העתירה אינה שפיטה."

הטענה השנייה של צה"ל בתשובה לבג"ץ הייתה שאין מדובר בנשק מבעיר, שכן אינו מיועד לכך,  אלא זוהי רק תוצאת משנה.

יואס הס, שחקר אף הוא את נושא הנשק הזרחני, אומר כי הפרדוקס הוא שנשק זה נועד דווקא להציל חיי אדם בזמן לחימה. זה יכול לקרות כאשר צד אחד בגייסות מעוניין לפנות את פצועיו, ואז משתמש בנשק זה כדי ליצור "מסך עשן". לטענתו, עם זאת,  ישראל עשתה בו שימוש אחר, התקפי.

פסיקת בג"ץ בעתירה טרם ניתנה - אבל, כאמור, כבר לאחר הדיון הרגישו העותרים כי השיגו משהו, וזאת מעצם התשובה של המדינה, ועוד לפני שבית המשפט אמר את דברו.

"הצבא הודיע חד משמעית שלא יעשה עוד שימוש בזרחן לבן, אך יחד עם זאת הוא  אינו מתחייב לשנות את המדיניות."

ויוזם העתירה יואב הס מוסיף: "ישראל מתהדרת לא אחת שצה"ל הוא מהצבאות המוסריים ביותר בעולם; אם רוצים להמשיך ולהתנאות בתיאור הזה, אני מציע לצבא פשוט להודיע  שהוא חדל מלהשתמש בזרחן לבן באזורים שיש בהם אזרחים. יש מספיק כלי נשק אחרים."