קראו
ישיבת מיר. ירושלים.
רוב הלומדים הרימו את עיניהם מספרי התורה ושזפו את האורח החילוני במבטים סקרניים. האחרים אף לא טרחו להתעניין באורח הלא שגרתי שצעד בתוך אולם הלימוד רחב הידיים. רעש מחריש אוזניים מילא את המקום. מאות קולות שנמהלו זה לתוך זה, העניקו תחושה של הייד פארק המוני. כולם מדברים ומתווכחים וצועקים סביב סוגייה או פרשנות של המסכת התלמודית שהונחה מול עיניהם. היו שישבו והיו שעמדו. היו שהאזינו והיו שליוו את דבריהם בתנועות ידיים תיאטרליות.
