דילוג לתוכן העיקרי

יד אחת מקצצת, יד שנייה מלטפת

"מס הסיגרים" של לפיד והפוסטים הרגישים שלו בפייסבוק, כותב נדב פרי, נועדו למטרה אחת: לשמור על פופולריות גם כשר אוצר, בדרך להתמודדות האמיתית – מול ביבי.
Israel's Finance Minister Yair Lapid arrives to the first cabinet meeting of the 33rd Israeli government, in Jerusalem March 18, 2013. Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu's new governing coalition took office after a parliamentary vote on Monday with powerful roles reserved for supporters of settlers in occupied territory. REUTERS/David Vaaknin/Pool (JERUSALEM - Tags: POLITICS) - RTR3F60Q

ביום חמישי האחרון [11 באפריל] נפל דבר בישראל; לשכת שר האוצר פרסמה הודעה רשמית לתקשורת. עד כה העדיף השר לפיד לשוחח עם הציבור באמצעות עמוד הפייסבוק שלו, וממילא לא העניק ולו ראיון אחד לתקשורת בשלושת החודשים שחלפו מאז הבחירות. בהודעה שהופצה בקרב הכתבים הכלכליים נמסר על ההחלטה להכביד את היד על העשירים; יועלה שיעור המס על דירות פאר, סיגרים, יאכטות, מכוניות יוקרה ושאר צעצועי אלפיון. באחד הפוסטים האחרונים שלו בפייסבוק, השווה לפיד את המשימה העומדת  בפניו - כיסוי הגירעון הלאומי - לזו של משפחה ממוצעת שניצבת בפני אוברדרפט אימתני. נו, אם נמשיך באנלוגיה הזאת, הרי שהיוזמה להעלות את המס על מוצרי יוקרה תורמת לכיסוי הגירעון בערך כמו שקיצוץ בתקציב הגפרורים מסייע להקטנת האוברדרפט המשפחתי. החישוב הוא פשוט: הצעדים שלפיד מתהדר בהם שווים לאוצר המדינה בסביבות 300 מיליון שקל, בעוד הגירעון הכולל מגיע ליותר מ-40 מיליארד.

לא עברו שעות ספורות מההודעה המניפולטיבית שפרסמה לשכת השר לפיד והתמונה הרחבה כבר החלה להיחשף. ובכן מסתבר שלא רק העשירים יחטפו, כולם הולכים לשלם יותר: המע”מ יעלה, מס הכנסה יגדל  וקצבאות הילדים יקוצצו משמעותית. אז מדוע לשכת השר, עד שהיא כבר מואילה לפנות לתקשורת, בוחרת להציג תמונה חלקית ומטעה? זה ברור, הכול נגזר ממשימת העל שהציב לעצמו שר האוצר: לשמור על הפופולריות בציבור בעודו גוזר גזירות ומטיל קיצוצים.

לפיד לא רוצה להיות יובל שטייניץ, שהפך מרצונו לבובה של פקידי האוצר, ועל הדרך איבד לחלוטין את האמון הציבורי. הוא גם לא רוצה להיות רוני בר-און, סילבן שלום או בנימין נתניהו שהכהונה במשרד האוצר עלתה להם באובדן נקודות יקרות בדעת הקהל. לפיד רוצה להיות ראש ממשלה. לשם כך עליו ליצור תקדים, ולהוכיח שניתן להיות גם שר אוצר וגם פופולרי בעת ובעונה אחת.

נאמן למימרה הנושנה הקובעת כי 'אין הזדמנות שנייה לייצר רושם ראשוני' מנסה כעת השר לפיד להקסים ולקרוץ לקהל בוחריו. הוא אמנם חייב להכביד את ידו על ישראלים רבים, בני מעמד הביניים שכל כך יקרים ללבו, אבל הוא ימלא את הרשת בפוסטים רגישים שבהם יכתוב עד כמה קשה ומייסרת היא המלאכה. לקצץ כן, אבל עם חיוך אמפטי ודמעה בזווית העין.  הרי ברור לו שאם עכשיו, עוד לפני שהחלה הקדנציה, יוטבע בו דימוי המקצץ האכזר (מרבית קודמיו בתפקיד יוכלו לספר לו איך זה מרגיש), יהיה קשה מאוד לתקן את הנזק בהמשך. אף אחד לא זוכר שבנימין נתניהו, לקראת תום תקופתו באוצר, קידם הפחתה במס הכנסה והוזיל מוצרי צריכה. תכנית הגזירות הנוקשה שהעביר אז, ממש כמו עכשיו בראשית הכהונה, קיבעה את הדימוי שלו בציבור, וגרמה לו נזק שלקח הרבה זמן לתקן. בדיוק מהמקום הזה מגיעים עכשיו הפוסטים הבלתי נגמרים בפייסבוק, ריקי כהן  מחדרה, העימות המתחדד והמיוחצן מול הפקידות במשרדו והניסיון הגרוטסקי מהשבוע החולף להציג את תכנית הגזירות  ככזו שתפגע קודם כל בעשירים.

על פניו, המאבק של לפיד נועד לכישלון. הפול-גז שהוא משקיע במאבק על דעת הקהל נכנס לניוטרל ברגע שהוא שולח את ידו לארנק של בוחריו. הרי זו הסיבה שמלכתחילה לא רצה להיות שר אוצר, ונאלץ לקבל את התפקיד רק לאחר שתומרן לשם על-ידי ראש הממשלה.

הכהונה באוצר עלולה להתברר כתאונת דרכים קטלנית בדרכו של לפיד לצמרת. כוכב הטלוויזיה שהפתיע את כולם בבחירות וקיווה להתמנות לשר חוץ ולשייט בנחת בטרקליני העולם, צריך לבזבז כעת, מהר משתכנן, את האשראי הציבורי שצבר.

שיפוט מהיר של שלושת השבועות הראשונים שלו בתפקיד לא מקנה לו יותר מדי נקודות זכות. מתקפת הפייסבוק ששיגר ברגע שהתיישב על כורסת השר לא עשתה עבורו את העבודה, אולי רק הזכירה עד כמה הוא מוכשר בתור כותב טורים. הפוסט על גברת כהן מחדרה שמשתכרת, יחד עם בעלה, הרבה מעבר למה שמרוויחים רוב הישראלים, המחישה לרבים שהאיש שבראשית המחאה החברתית של 2011 כתב ב”ידיעות אחרונות” על “אחיו העבדים” - לא באמת מחובר למצוקות של האחים שלו. כל אותו הזמן הוא ממשיך להתעלם במפגיע מהתקשורת שעד לא מזמן היה חלק ממנה, ונמנע מלהשיב על שאלות.

מוכרחים להיות הוגנים, ספק אם משהו שעשה או יעשה יוכל לעמעם את הזעם הציבורי שיתעורר כשתיחשף במלואה תמונת הגזירות. כשאתה שר אוצר, הביקורת הציבורית היא חלק מהתפקיד. ההישג הפוליטי שלו יהיה אם יצליח לחלק אותה  שווה בשווה עם נתניהו. סופסוף, ראש הממשלה שנהנה כעת לצפות ממרחק ביטחון ביריבו הפוטנציאלי ברגעיו הקשים, הוא האיש שאחראי לגירעון שנוצר בקדנציה הקודמת. סביר להניח שגם לפיד זוכר את העובדה הפשוטה הזו. מתישהו בוודאי יכתוב עליה בפייסבוק.

 

More from Nadav Perry

Recommended Articles