ישראל שוב בחרה בעיתוי הלא נכון

מאז ראשיתה של מלחמת האזרחים בסוריה ניסה הנשיא בשאר אסד לצבוע את המרד בצבעי כחול-לבן של דגל ישראל. כבר בימים הראשונים הוא שלח צעירים פלסטינים להסתער על גדר הגבול ברמת הגולן. בחודש שעבר נקשר שמה של ישראל להפצצת שיירת נשק שעשתה את דרכה מפאתי דמשק לעבר גבול לבנון. בד בבד דנים בירושלים באפשרות של סיכול הברחתם של טילים ארוכי טווח לארגון החיזבאללה. ומנגד, בשבת שעברה העבירו חיילים ישראלים שבעה סורים פצועים שהגיעו לגבול, לטיפול בבית חולים בישראל. לכאורה, מובן מאליו שלישראל אין שמץ של אינטרס לסייע לאסד להסיח את הדעת מהטבח שהוא מבצע בבני עמו לסכסוך הערבי- ישראלי.

לכאורה, מובן מאליו שכאשר עיני העולם מופנות אל שיחות הגרעין עם איראן בקזחסטן, לישראל אין ענין למשוך אליה את תשומת הלב של הקהילה הבינלאומית. לכאורה, מובן מאליו כי שבועות אחדים לפני ביקורו הראשון של הנשיא אובמה בירושלים, בן הברית האסטרטגי החשוב ביותר של ישראל, צריכה ישראל להימנע מצעדים מתגרים המנוגדים למדיניות של ארצות הברית. בסוף השבוע מסרה מחלקת המדינה שהממשל כבר בודק את פרשת חיפושי הנפט בגולן. מן הסתם, עיתוי ההכרזה על המכרז לא יתקבל בעין יפה בוושינגטון בשעה שהנשיא ינסה לקדם את יזמת השלום הערבית, המבוססת על נסיגה ישראלית מכל השטחים שכבשה ב-1967, ובתמורה לקבל נורמליזציה עם כל חברות הליגה הערבית. אמנם, בשלב זה קשה אמנם לדמיין את בנימין נתניהו לוחץ את ידו של בשאר אסד. אבל, סטירת לחי אינה מצטיירת כחלופה מועדפת.

לחברי מועצת הנפט שבמשרד האנרגיה והמים, השיקולים הללו אינם מובנים מאליהם. אחרת הם לא היו מעניקים דוקא בימים אלה רישיון לחיפושי נפט בשטח המשתרע על כמחצית שטחה של רמת הגולן (מקו הרוחב של העיר קצרין בצפון ועד לצמח בדרום). המהלך החל כששר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הכריז בקיץ האחרון על רמת הגולן אזור פתוח לפעילות חיפושים והפקה של נפט וגז. בעקבות ההכרזה הוגשו למועצת הנפט שתי בקשות לרישיון חיפושים, וזו בחרה בחברת ג'יני, שבראשה עומד אפי איתם, מי שהיה שר התשתיות בממשלת שרון, מנהיג המפד"ל ומנהיג נערץ של המתנחלים והימין הקיצוני. באתר ויקיפדיה באנגלית אין שום רמז על הקשר של האוורד ג'ונס, המייסד ואחד השותפים הבכירים בחברה, לזרם הציוני – דתי. הפרט הפיקנטי הזה מתגלה רק לקוראי האתר ביידיש שמדווח כי מר ג'ונס הוא חוזר בתשובה, שלמד תורה בירושלים, ותומך בנח"ל החרדי ובפרויקטים של "ישוב הארץ". לידיעתו של הקורא ברק אובמה, נכתב שם גם כי ג'ונס נמנה עם תורמי המפלגה הרפובליקאית.

בסוף ינואר, עשתה ישראל מעשה נוסף של "בעל בית" בגולן. המועצה המחוזית לתכנון ובנייה באזור אישרה לחברת אנרגיות קינטיות, בבעלות איש העסקים איזייק סיטון, להקים חוות רוח לייצור חשמל "ירוק" על פני שטח של כ-400 דונם בגולן.

בשנת 2011 הוכרז על שיווק כ-350 מגרשים ברמת הגולן ללא כל עלות. ראש מועצה אזורית גולן, אלי מלכה התפאר אז כי בשנים האחרונות עברו לגולן יותר מ-1,600 משפחות. ניכר היה שמלכה לא התרגש מהמחאה האמריקאית בעקבות מבצע השיווק הקודם; בינואר 2004 הודיע ממשל בוש כי ארה"ב תדרוש הבהרות על בנייה בגולן וכי הוא קורא לעצירה של כל פעילות ההתנחלות של ממשלת ישראל.

החלת החוק הישראלי על רמת הגולן בשנת -1981, לא הוכרה עד היום על ידי שום מדינה. מבחינת המשפט הבינלאומי האזור נחשב לשטח סורי כבוש. המשפט הבינלאומי מכיר בסיפוח של שטח לגבולותיה של מדינה רק במידה שאותו סיפוח נעשה בעקבות מלחמה שהסתיימה בכניעת המדינה הכבושה שחדלה מלהתקיים. רמת הגולן הייתה שייכת לשטחה של סוריה שלא חדלה להתקיים ועל כן היא טוענת כי סיפוח הרמה לישראל אינו לגיטימי. ישראל טוענת כי שטח הרמה סופח כצעד של הגנה עצמית מפני תוקפנותה של סוריה. ואולם, בחוות דעת שהגישו לבג"צ כתבו שבעה מחשובי המומחים למשפט בינלאומי באקדמיה הישראלית כי לכובש הישראלי אסור להפיק רווחים מאוצרות טבע בגדה המערבית (בית המשפט קבע שהוא אינו מוסמך להתערב בסוגיה בעלת אופן מדיני).

כמו ההחלטה לקדם את בנייתן של 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה שבמזרח ירושלים בעת ביקורו של סגן הנשיא ג'ו ביידן בעיר במרס 2010, גם ההחלטה לקדם חיפושי נפט בגולן ערב ביקורו של הנשיא אובמה, לא נועדה להביך את האורח. החלטות כאלה משקפות את הנתק בין היחס הישראלי לשטחים לבין ההסכמה הבינלאומית לגבי אותם השטחים. אחרי יותר מ-45 שנות סיפוח בדרג המדיני ובדרגי עבודה בישראל התרגלו להתייחס למזרח ירושלים ולרמת הגולן כחלק אינטגראלי של מדינת ישראל. במשך יותר מ-45 שנה, על אף מחאתה של ארה"ב, ממשלות ישראל קובעות עוד ועוד עובדות בשטחים הללו.

לפני מספר ימים אמר שר הנפט המצרי, אוסמה כמאל, בראיון עיתונאי כי משרדו החליט לנקוט אמצעים דיפלומטיים וחוקיים, ובכלל זה עתירה לבית הדין הבינלאומי, כדי לקבל פיצויים מישראל על "ביזת הנפט", כהגדרתו, בסיני בתקופה שבין 1967 לנסיגה ב- 1982.יש להניח שבבוא היום, אם וכאשר ישראל תיפרד מרמת הגולן, במסגרת הסכם שלום כולל, הסורים יגישו לה את חשבון הנפט שאיתם ושות' הפיקו מאדמתה.