גבולות של תקוה
עקיבא אלדר מעלה את השאלה מדוע הסכסוך הישראלי פלסטיני הוא מהממושכים בהסטוריה, ומציע להפסיק "לנהל אותו" ולנסות לפתור אותו.
כששמעתי בשבת בערב את שר החוץ לשעבר (ואולי גם בעתיד), אביגדור ליברמן, מצהיר בתוכנית "פגוש את העיתונות "בערוץ 2 שאין שום סיכוי להסכים עם הפלסטינים על גבולות קבע, ושכל שנותר לעשות זה "לנהל את המשבר", נזכרתי בילדה הקטנה מעזה, ששעה קלה קודם ישבה לידי, וצפתה בהצגת הקרקס ליד קיבוץ יקום.
כשפניה עטויות במסכה רפואית לבנה, היא ישבה בין ילדים פלסטינים אחרים שמתמודדים כל יום מחדש עם מחלות קשות ואשר הובאו לשם ליום כיף. הם ישבו לצידם של ילדים ישראלים בני גילם, וצפו בהנאה משותפת בתרגילים המשעשעים שהתרחשו מולם. לרגע נדמה היה שיש תקווה. אבל רק לרגע.
